זה חסר, וזה לא חסר

בטרם הוצא מהמוסך, נגנב הרכב. חברת הביטוח של הנתבעים פיצתה אותם במלוא שווי הרכב שנגנב, בנוסף לדמי התיקון שפורטו בחשבונית הנ"ל. בכל זאת, סירבו הנתבעים לשלם לתובעת את מחיר התיקון

הנתבעים הכניסו את רכבם למוסך התובע, לביצוע תיקונים. התיקונים בוצעו במלואם והתובעת הוציאה חשבונית בגין מחיר התיקון.

בטרם הוצא מהמוסך, נגנב הרכב. חברת הביטוח של הנתבעים פיצתה אותם במלוא שווי הרכב שנגנב, בנוסף לדמי התיקון שפורטו בחשבונית הנ"ל. בכל זאת, סירבו הנתבעים לשלם לתובעת את מחיר התיקון.

וכל כך למה? מחמת הוראת סעיף 6 לחוק חוזה קבלנות, הפוטרת מזמין שירות מתשלום בעבור השירות, אם הנכס נשוא השירות אבד בעודו בידי הקבלן נותן השירות. האמנם זכאים הנתבעים לחסות בצילה של הוראה זו?

החוק בחר בפתרון טכני של חלוקת סיכון, פתרון המכיל צדק בסיסי - מזמין שנתן נכס לתיקון, והנכס תוקן אך לא מוחזר אליו בשל אובדן (גניבה), לא יחוייב לשלם בעבור התיקון. במקרה שכזה הטיל המחוקק את הסיכון ואת ההפסד של דמי התיקון על שכמי הקבלן, אלא אם הנכס הוחזר קודם לאובדן לידיו של המזמין, שאז ההפסד מוטל עליו (סעיף 6(ב')(2) סיפא).

"הנחת היסוד של החוק היתה, שכאשר התיקון בוצע, אך המזמין אינו יכול ליהנות מהנכס, ואחד הצדדים צריך להפסיד את דמי התיקון - צריך המפסיד להיות הקבלן, מצב של זה חסר, וזה לא חסר", קבעה השופטת מיכל נד"ב בפסק דינה.

אלא שכאמור לעיל, במקרה הנדון פיצתה חברת הביטוח את הנתבעים, גם בגין עלות התיקון הנדונה. האם הנחת היסוד דלעיל תחול גם במקרה שכזה?

"אני סבורה שלא", הוסיפה וקבעה השופטת נד"ב. "נראה לי שתכליתו של סעיף 6(ב')(2) היתה להסדיר את המקרה הקלאסי, שבו אין צד זולת הצדדים שנושא בדמי התיקון, או לחלופין 'סופג' אותם, ושהחוק נאלץ להסדיר השאלה - מי נושא בסיכון, דהיינו בהפסד. החוק לא התכוון, לטעמי, לפטור המזמין מדמי תיקון, אם אלה אינם באים על חשבונו".

את סעיף 6(ב')(2) לחוק יש לפרש על רקע עקרונות של סבירות, הגינות ותום לב. התביעה, איפוא, התקבלה והנתבעים חוייבו לשלם לתובעת את דמי התיקון.

(ת"א 1496/01 שחק א.ב. מוסכים בע"מ נ. ברעם ואח', פס"ד מיום 12.5.02. השופטת מיכל נד"ב. בשם התובעת עו"ד מנור רונן, בשם הנתבעים עו"ד גבריאל שרעבי)

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988