התייקרות חדה במחירי בתים בארה"ב בעשור האחרון

עבור משפחות אמריקניות רבות משכבת הביניים, ההתייקרות החדה במחירי בתים חד-משפחתיים פשוט הוציאה אותם משוק הרוכשים הפוטנציאליים, אומר ברוס כץ, מנהל המרכז למדיניות אורבנית במכון ברוקינקס.

המחיר החציוני של בית בארה"ב עלה בשנת 2001 ב-6%, ל-147,500 דולר. זאת ללא ספק בשורה משמחת לבעלי הבתים, שרבים מהם הפסידו כספים מהשקעות בבורסה, אולם היא הפכה את חלומם של אמריקנים רבים לרכישת בית לכמעט בלתי ניתן להשגה. עובדה זו אף גרמה לפריחה בענף השכרות הבתים.

מחירי בתים עולים בעקבות ירידה בשיעורי המשכנתאות, עלייה בשכר ותמריצי מס, המעודדים אמריקנים רבים יותר לרכוש בתים. ולמרות המיתון במשק אשתקד, מחירי הבתים המשיכו להתייקר.

בעקבות כך, באזורים מסוימים בארה"ב, משפחות רבות אינן מסוגלות לרכוש בתים, במיוחד בערים הגדולות בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב.

"אנו צריכים להיות מסוגלים לענות על השאלות, היכן יגורו ילדינו? היכן יגורו כבאי האש והשוטרים שלנו? היכן יתגוררו השכנים שלנו?", אומר ניקולס רטינס, מנהל המכון ללימודים אורבניים באוניברסיטת הארוורד.

בעשור השנים שבין 2001-1991, עליית השכר של משקי בית פיגרה לעומת ההתייקרות במחירי הבתים - 45% לעומת 52%, וזאת למרות הגידול במספר המשפחות בהן הבעל והאישה עובדים. עובדה זו אילצה משפחות רבות להקדיש חלק גדול יותר משכרם לרכישת בית.

רבע מבעלי הבתים ו-40% משוכרי הבתים מקדישים לפחות 30% ממשכורותיהם להוצאות על דיור, מציין המכון ללימודים אורבניים בהארוורד.

חברות למשכנתאות מניחות, שבעל בית או שוכר בית יכול להקדיש עד 30% ממשכורתו לתשלום המשכנתא החודשית.

תשלום הגבוה מ-30% מהמשכורת מהווה סיכון לבעל המשכנתא. במקרה שהבעל או האישה מאבדים את מקום עבודתם, הזוג יתקשה לשלם את המשכנתא או את שכר הדירה החודשי ועלול לאבד את הבית.