חירבת הלשכה

לפני שבע שנים יצא לדרך פרויקט בית הלשכה - בינוי מחדש של הבנין ההיסטורי מול מגדל שלום בתל-אביב, בו שכנו משרדי לשכת רואי חשבון במשך עשרות שנים. התוכנית היתה לשקם את שלוש הקומות הקיימות ולבנות מעליהן שלוש קומות נוספות, ובסך הכל - קרוב ל-1,200 מ"ר, כפליים משטח הבנין המקורי. בלשכה רוצים אולם הרצאות, ספרייה גדולה יותר, משרדים מרווחים יותר, בקיצור - בנין השייך רק ללשכה ומתאים למאה ה-21.

דני דורון היה הנשיא שחתם על ההסכם לרכישת הבנין מבעליו הפרטיים, והוא קיווה מאוד להיות גם הנשיא שיגזור את הסרט. אלכס הילמן המשיך לקוות. עופר מנירב עשוי להיות הנשיא שיירד מכל הענין. ועדת בית הלשכה, בראשותו של מנירב, מתכנסת בשבוע הבא כדי להחליט מה תמליץ בפני הוועד המרכזי בנושא הבנין.

הבעיה המרכזית היא היחסים עם עיריית תל-אביב, ליתר דיוק - דרישתה של העירייה לשחזר את הבנין ולא רק לשמרו. משמעות הדרישה, אומר מנירב, היא בעיקר כספית; התוצאה האדריכלית הסופית, במיוחד מבחוץ, תהיה כמעט זהה. הלשכה התכוונה להוציא 1.2 מיליון דולר על הבנייה מחדש ותוספת הקומות, אך הצעות המחיר שבידיה כעת - כאשר מדובר על שחזור - מגיעות ל-1.8 מיליון דולר. "אני לא מוצא סיבה, מבחינת האחריות הציבורית, להוציא סכומים כאלו", אומר מנירב.

לדבריו, במצב העניינים הנוכחי - הוא ימליץ לרדת מהפרויקט הגדול ולהסתפק בשחזור שלוש הקומות הקיימות. אם כך יהיה, ברור שהלשכה לא תחזור לבנין ההיסטורי, משום שלא יהיה לה שם די מקום. גם המשרדים הזמניים (שבע שנים של זמניות, נכון לעכשיו), ברחוב שפר בתל-אביב, אינם מספיקים; יש שם רק 600 מ"ר.

לכן, נטייתו של מנירב היא לעשות משהו אחר עם הבנין המקורי - אולי לשנות ייעוד, אולי לבנות משרדים ולהשכיר או למכור אותם - ולחפש ללשכה מקום אחר. "אם זה לא בבנין ההיסטורי, אין לנו שום סיבה להישאר בתל-אביב", מוסיף מנירב באיום גלוי כלפי העירייה.