ראשון לציון בתנופת שימור

כאן נולד רעיון הדגל הלאומי, שהונף לכבוד חגיגת שלוש שנים למושבה, בשנת 1885, כאן חיבר נפתלי הרץ-אימבר את "התקווה", כאן הוקמו מוסדות חינוך ותרבות עבריים - בית הספר העברי הראשון, "חביב", נוסד בשנת 1886, גן הילדים הראשון הוקם ב-1898, ובאותה שנה הוקם בית העם העברי הראשון.

במהלך השנים הואץ תהליך הפיתוח והעיור של ראשון לציון. כיום שטח השיפוט של העיר כולל 51 אלף דונם, והעיר מונה מעל 220 אלף תושבים - העיר הרביעית בגודלה בישראל. לצד תנופת הפיתוח, עיריית ראשל"צ משקיעה משאבים רבים לשימור הגרעין ההיסטורי של המושבה, תוך הקפדה על שימור אתריה ההיסטוריים של העיר, רובם ממוקמים במרכז העיר. כדי להפוך את מרכז העיר למוקד ייחודי ואטרקטיבי, תוך הפיכתו במקביל למרכז מודרני, נעשית עבודת תכנון בכמה מישורים:

1. תוכנית שימור מבנים היסטוריים - ברמת המיקרו.

2. תוכנית מרקם לשימור - התייחסות ברמת המאקרו, לכל מתחם במרכז העיר, כמכלול לשימור. שתי התוכניות קשורות זו לזו.

3. תוכנית אב לתיירות - הנמצאת בהכנה בימים אלו, ומגדירה את מרכז העיר כ"מוקד העיר ההיסטורית".

4. תוכנית "לב העיר" - במסגרת האגף להתחדשות עירונית ובהתייחסות של היבט פינוי-בינוי ברוב השטח. בתוך תוכנית זו נמצא רוב רובו של המתחם לשימור, והתכנון צריך להיות משולב.

בשבוע שעבר נערך בעיר יום עיון, שמטרתו לרכז את טובי המתכננים בתחום לבחינת הסוגיות, הקונפליקטים והכלים כשמתמודדים במרכז עיר שהינו מתחם היסטורי לשימור מחד ומתחם המיועד להתחדשות עירונית מאידך. כל זאת, תוך בחינת היבטים כגון השימור כמנוף לפיתוח התיירות, תועלות כלכליות, נופי ים ואורבניות בשימור ותיק. הבאת דוגמאות ומסקנות מפרויקטים מוצלחים דומים בארץ, כגון זיכרון יעקב, ימין משה ונחלת שבעה בירושלים, המושבה הגרמנית בחיפה ועוד.

המרכז ההיסטורי של העיר

במרכז ההיסטורי מרוכזים מבנים ואתרים רבים בעלי משמעויות היסטוריות וארכיטקטוניות, הנמצאים במרחק הליכה האחד מהשני. מבעד למבנים אלו משתקפת תקופת ההתיישבות הראשונה של המושבה. באיזור הושקעו משאבים רבים על ידי העירייה לרכישת חלק מהמבנים, שימורם ושחזורם.

* המוזיאון העירוני לתולדות ראשון לציון ולתולדות ההתיישבות הוקם בשנת 1979. המוזיאון שוכן באתר היסטורי בכיכר המייסדים, ושימש בעבר כבית המרקחת של המושבה, הקליניקה ובית הדואר. המוזיאון מפעיל ביקורים וסיורים ברחבי המתחם ההיסטורי, ואחראי על התיעוד המחקרי של תקופת ההתיישבות.

במוזיאון תצוגות וחומר ארכיוני על תחילת ההתיישבות בראשון לציון ועל קורותיה במהלך 40 שנותיה הראשונות. לאחרונה שוקם בית המייסד שליט, והאורווה שבחצר המשק. במוזיאון מוקרן סרט דוקומנטרי על תולדות העיר, וניתן למצוא בו, בין היתר, את בית האיכר, המחייה את הווי היומיום במושבה, תצוגה של "בגדי הראשונים", שחזור האורווה המקורית, דיליז'אנס, תצוגת בראשית הסוקרת את הקמתה וחשיבותה של ראשון לציון, שחזור של כיתת לימוד ותצוגה של בעלי המלאכה מאותה התקופה.

המוזיאון העירוני פועל על תקן של מוזיאון פתוח, שממנו יוצאים "לשביל הראשונים" ולביקור במבנים ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, כיכר המייסדים, בית המייסד הייסמן, בית יעקב קנר, בית פריימן, בית "הדגל", אורוות הברון, באר המושבה, מגדל המים, גן המושבה, היקב, בית התבשיל, יד לבנים (בית הפקידות), בית התקווה ובית הספר העברי הראשון חביב.

אתרים היסטוריים רבים נותרו על כנם בראשון לציון, ופרט ליקב המוכר לכל, שהושלם ב-1890 ומייצר כיום 30 אלף טון יין בשנה, בולטים המבנים הבאים:

* בית הכנסת הגדול: בשנת 1885 הונח היסוד לבניין בית הכנסת על גבעה במרכז המושבה. בנייתו נמשכה עד 1889, וסביבו נבנו בתיה הראשונים של ראשון לציון. במרתף בית הכנסת הוקמו בית הספר הראשון וגן הילדים. * כיכר המייסדים: רחבת כיכר המייסדים הנה גבעה אליה הגיעו ז. ד. לבונטין וחבריו המייסדים. בשנת 1882 הוצבו במקום האוהלים הראשונים, והוא הפך למרכז חיי המושבה. בכיכר הוקמו צריף הדואר "הפוסטה", תחנת ההסעה של הדיליז'נס, ופעמון המושבה.

* בית האיכרים - בית המייסד הייסמן: בניין הבנוי אבני כורכר, בין הבניינים הראשונים שהוקמו במושבה בשנתה הראשונה. הבית נבנה בסגנון מזרח אירופאי: דו קומתי בעל גג רעפים, חלונות מרובעים ומרתף גדול.

* בית יעקב קנר (לשעבר בית "מגן דוד אדום"): יעקב קנר, מחקלאיה המצליחים של המושבה, הקדיש תשומת לב רבה לעיצובו המיוחד של הבית, שנבנה בשנת 1900 בסגנון קולוניאלי. משנת 1940 עד 1985 שימש המבנה כבית "מגן דוד אדום". בימי המאורעות ובמלחמת השחרור שימש הבית מרכז פעילות לחברי ההגנה, מרכז הדרכה בעזרה ראשונה, ובמרתפו פעל בית חולים וחדר ניתוח. את הבית הוריש יעקב קנר לציבור, וכיום הוא בבעלות העירייה, ומשמש כבית האומנים של ראשון לציון.

* אורוות הברון - בית הפקידות הראשון הנו בית דו-קומתי, בו שכנו משרדי פקידות הברון (האדמיניסטרציה). בחצר שמאחורי הבית הקימו הפקידים אורווה גדולה ומפוארת לסוסים ולכרכרות, מחסנים וחדרים לרוכבים.

* באר המושבה ע"ש יוסף פיינברג: מצוקת המים היתה הבעיה העיקרית של תושבי ראשון לציון עם עלייתם לקרקע. לאחר כישלון חפירת באר בראש הגבעה, נחפרה באר שנייה במורד. מאמצים רבים הושקעו בחפירה, שהתאפשרה בעזרתו של הברון רוטשילד. בעומק 48 מטר נמצאו מים, והאירוע הונצח על סמלה של העיר.

* מגדל המים: מבנה עמודים עשוי מאבני כורכר מסותתות, מכוסה גג רעפים, ליד באר המושבה. את המים היו מעלים מן הבאר במשאבה, ומובילים דרך צינור לתוך שלוש בריכות גדולות הנמצאות בקרבת מקום.

* בית העם: נבנה בשנת 1898, מתרומותיהם של האיכרים כתודה לברון רוטשילד ולרעייתו על עזרתם הרבה. בית העם היה מרכז תרבותי חברתי של בני המושבה, ואף של בני המושבות השכנות: נס ציונה, רחובות וגדרה. בבית העם נערכו "ערבי קריאה", חתונות, הצגות והופעות של "האורקסטרה" - תזמורת בני המושבה.