ערים תאומות: נסיעות לחו"ל שתועלתן מועטה; ניתוקים חד-צדדיים של קשרים, הגורמים נזק תדמיתי

בריתות והסכמי ידידות בין רשויות מקומיות בארץ לבין רשויות מקומיות בחו"ל מיועדים ליצירת שיתוף פעולה על בסיס הדדיות. הפעולות בתחום זה צריכות לשרת אינטרסים מקומיים לפיתוח הרשות המקומית על ידי גיוס משאבים לטיוב פעולות הרשות המקומית כמערכת ארגונית מקצועית, קידום וחיזוק תשתית כלכלית-מסחרית של העיר, וסיוע בחילופי תרבות וספורט, אמנות ויצירה.

נוסף לכך, קשרי הערים התאומות משרתים גם אינטרסים ממלכתיים, בכך שהם אמורים לשמש "מסביר מטעם" למדיניות החוץ של ישראל. בשנת 2001 היו ל-89 רשויות מקומיות בישראל, 49 מהן ערים ו-40 מהן מועצות מקומיות ואזוריות, קשרי ערים תאומות עם 330 רשויות מקומיות ב-46 מדינות.

קשרי גומלין עם ערים תאומות מתקיימים בעידוד משרד החוץ ומרכז השלטון המקומי ובאישור משרד הפנים (בדרך של אישור תקציביהן של הרשויות המקומיות). אף שההוצאות על הקשרים עם ערים תאומות הן נתח זעיר מכלל תקציבה של כל רשות מקומית, מדובר בנושא רגיש.

הנסיעות לחו"ל במסגרת קשרי ערים תאומות מצטיירות בעיני הציבור כהטבה, שהנבחרים מעניקים לעצמם - ועל כן הרגישות והצורך בהקפדה יתרה על טוהר המידות ועל סדרי מינהל תקינים, תוך הימנעות מניגוד עניינים.

רשויות מקומיות מנהלות פעילות עניפה של יחסי גומלין עם ערים תאומות בעולם. זאת ללא הסדרת המטרות, אמות המידה, המגבלות ודרכי הפיקוח של השלטון המרכזי על פעילויות השלטון המקומי בתחום זה. משרד הפנים לא קבע כללים בעלי תוקף משפטי מחייב בעניינים אלו.

בבדיקה עלה, כי התועלות שהשיגו הרשויות המקומיות כתוצאה מפעילות זו, מועטות. הרשויות גם לא בחנו ולא העריכו אם תכנית הקשרים עם ערים תאומות משרתת את צרכיהם המוניציפאליים ואת היעדים שהוגדרו בכתבי הברית.

לניהול קשרי ערים תאומות נדרשים משאבים כספיים, ועל כן מספר ההתקשרויות נגזר מיכולת הרשות המקומית לממש אותן. ל-22 ערים בישראל קשרי תאומות עם ארבע עד 23 ערים בעולם לכל עיר.

נמצא, כי חלק מהעיריות אינן יכולות לעמוד בביצוע כל ההסכמים ולעתים מנתקות את הקשרים באופן חד-צדדי, צעד העלול לגרום לנזק תדמיתי לישראל. עוד נמצא, כי בהעדר פיקוח והנחיה, ראשי רשויות מקומיות בחרו לנתק קשרים עם ערים תאומות ותיקות, אחרי חילופי שלטון, ולקשור קשרים עם ערים תאומות חדשות, לפי העדפותיהם.

לרוב הרשויות המקומיות אין תכניות עבודה סדורות, רב-שנתיות או שנתיות, מאושרות על ידי מועצת הרשות, וגם לא נהלים המסדירים קבלת משלחות מחו"ל, הוצאת משלחות ודרכי דיווח לפני ביקורים ואחריהם. כתוצאה מכך מתנהלים קשרי הערים התאומות ללא יעדים מוגדרים, לעתים בצורה ספורדית, המעלים חשש, כי הנסיעות מתבצעות ללא מטרה מוגדרת.

מאחר שקשרי ערים תאומות משרתים גם אינטרסים ממלכתיים בהיותם, בין היתר, מסבירים של מדיניות החוץ של ישראל, קיימת חשיבות בקביעת נהלים והנחיות לביצועם. משרד החוץ, המבצע את מדיניות החוץ של ישראל ואחראי גם להסברת עמדותיה של המדינה ברחבי העולם, אמור לקבוע כללים אלו ולהנחות את הרשויות המקומיות. זאת על ידי הכוונה ליעדי ההסברה הלאומית, סיוע בהכנת המשלחות ופיקוח על יצירת הקשרים בהתאם למדיניות החוץ של ישראל.

מבקר המדינה כבר הצביע בעבר על כך, שלאחר שנכרתה ברית ערים תאומות, אין משרד החוץ יודע על פי רוב אילו פעילויות משותפות מתקיימות, מהי תדירות הקשרים ומהותם, אין לו מידע על הליכי ההכנה של המשלחות והאם אכן תורמים הקשרים להסברה של ישראל בחו"ל.

בבדיקה עלה, כי למרות האמור, גם כיום אין למשרד החוץ מידע על המשלחות היוצאות ועל משלחות מערים תאומות המגיעות לארץ, וכי עדיין לא פעל לקבוע כללים והנחיות להכוונה בהסברה הלאומית. כתוצאה מכך, יוצאים לערים תאומות משלחות ונציגים ללא הכנה מדינית-הסברתית, והרשויות המקומיות מפרשות בעצמן וכרצונן אינטרסים לאומיים.

אף שתכנית קשרי ערים תאומות מדגישה גישה ישירה בין התושבים של הערים התאומות, כשהרשות המקומית מהווה גורם ומתווך ביניהם במגמה שהקשרים יימשכו גם ללא מעורבותה, הציבור אינו מקבל כל מידע בעניין קשרי הגומלין עם הערים התאומות. גם הדיווח של המשלחות לרשויות המקומיות הנו חלקי בלבד ואינו כולל דיווח מקצועי ומשימתי על תוצאות הביקורים והשגת היעדים.

הניהול והרישום הכספי בתחום זה לוקים בעמימות, ולא ניתן לאמוד את ההוצאות המלאות בגין פעילות זו, על כן קשה לאמוד במדויק את ההוצאה הכספית הכוללת. חלק מההוצאות הכספיות גם אינן מבוצעות על פי כללי המינהל התקין, דבר המעורר לעתים חשש לפגיעה בטוהר המידות. בעיריית נצרת עלית שולמו תשלומים שלא כדין ובעיריית קריית מוצקין הועלה חשש לפגיעה, לכאורה, בטוהר המידות. בעיריית תל אביב-יפו הועלו מקרים של ניגוד עניינים.