רמות מנשה: המנהרה אפילו יותר זולה

על-פי התוכניות שהוגשו לרשויות, מעבר הכביש בקטע שבין היישוב רגבים ליישוב רמות מנשה, מחייב עבודות חציבה ומילוי בנפח כולל של כ-3.7 מיליון מ"ק. לאורך תוואי של כ-2.3 ק"מ ייחצבו גבעות מנשה לעומק העולה על 12 מטר. בקטעים אחרים, לאורך של כ-1,000 מטרים, ייחצבו הגבעות לעומק שבין 6 מטרים ל-12 מטרים. העמקים הנחצים על-ידי הכביש ימולאו לאורך של כ-3 ק"מ בסוללות עפר, שגובהן בין 3 מטרים ל-12 מטרים.

בהתבוננות בשרטוטי תוכניות הכביש, ספק אם ניתן לתפוס את היקף עוצמת ההרס הסביבתי. היות שכך, מוצע לקוראים לעבור בכביש מס' 1, באזור אבו גוש מצומת קרית יערים ועד מחלף חמד, ולהתרשם מה"קניון" בו עובר הכביש, ובהמשך התוואי מסוללת העפר המנתקת את אבו גוש מעין חמד, וכל זאת מעשה ידי מע"ץ "להתברך", וכמובן בשם צרכי התחבורה.

בעולם הנאור, כביש שיוצר שינויים כה מהותיים בסביבה, פשוט לא ייסלל. מתכנני כבישים בעולם יודעים, כי הם חייבים לצמצם את הפגיעה הסביבתית למינימום ולכן הם מאמצים פתרונות שונים שנותנים את המענה הסביבתי. רק בישראל כביש כזה מקבל את ברכתן של כל רשויות המדינה, וכל זאת בשם הקידמה התחבורתית ונכון להיום גם בשם הצלת כלכלת ישראל.

את ההרס הסביבתי שייצור הכביש בגבעות מנשה ניתן למנוע על-ידי אימוץ הרעיון הכל כך מקובל בעולם, והוא חציית גבעות מנשה במנהרת תעבורה. מנהרת התעבורה תעבור בתוואי ישר, כאשר פיתחה הדרומי יימצא בסמוך ליישוב רגבים ופיתחה הצפוני ימוקם במורדותיו הצפוניים של הר חורשן בצמוד לכביש מס' 70. מנהרת התעבורה באורך של כ-7,100 מטרים איננה משפיעה על הסביבה אותה היא חוצה, היא תותיר את האזור שלם ובלתי מבותר, היא לא תפגע בנוף, היא מהווה חסם לרעש ולזיהום אוויר של הרכבים העוברים בה והיא חוסכת שימוש ב-700 דונם קרקע.

המעניין הוא, כפי שהצגתי בפורומים שונים, שמנהרת התעבורה מהווה פתרון בן תחרות כלכלית לכביש במתכונת אותו אימצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה. על-פי העיתונות, עלות קטע הכביש באזור בו מוצעת המנהרה הינו כ-2 מיליארד שקל, ואילו עלות ביצוע מנהרת התעבורה (שני נתיבים בכל מסלול ובהנחה שמסת הסלע באיכות טובה עד טובה מאוד) הינה בהערכה ראשונית כ-300 מיליון שקל. משמעות האמור הינה, כי עלות מנהרת התעבורה נמוכה משמעותית מעלות הכביש, ואם נצרף את התועלות הסביבתיות שמקנה מנהרת התעבורה, הרי ברור כי זהו הפתרון הסביבתי היחיד הראוי לביצוע באזור גבעות מנשה.

משרד התחבורה והמשרד לאיכות הסביבה מגלים אוזלת יד בטיפולם בנדון. לגבי דידם, הרעיון של מנהרת תעבורה המקובל כל כך בעולם, איננו ראוי אפילו לבחינה. חמור יותר הוא, שגם ארגוני הירוקים עומדים חסרי אונים, וכולם כאחד מקבלים את הדין כי הכביש יבוצע, גם אם משמעותו הרס לסביבה וגם אם הפתרון אשר ימנע את ההרס, עלותו נמוכה מעלות ביצוע הכביש.

הכותב הוא גיאולוג למנהרות.