ירקונים: שני צווי הריסה והמסעדה עוד פועלת

הבנייה הפרועה והחריגה במתחם ירקונים היא המחדל הגדול ביותר של הוועדה המקומית פתח תקווה

"מחדל" - כך מתאר מבקר המדינה את טיפולן של הוועדה המקומית פתח תקווה ושל עיריית פתח תקווה בנושא הבנייה הבלתי חוקית במתחם ירקונים. לדעת המבקר, הרשויות לא מילאו את חובתן למנוע את הקמתם של מבנים, לא עשו די לסגירת העסקים ולהריסת המבנים. כתוצאה מכך נוצרו עובדות בשטח העלולות להפריע לתכנון העתידי של המתחם. המבקר מדגיש, שבשל אוזלת ידה של הוועדה המקומית, נאלצה הוועדה המחוזית לנקוט בפעולה.

מתחם ירקונים משתרע על פני שטח של כ-2,000 דונם, ובו כ-40 מבנים ו-30 מחסנים, וסככות בשטח כולל של 50 אלף מ"ר. במתחם כ-50 עסקים, ביניהם מרכולים, חנויות כל בו, אולמי אירועים ועוד. שטח המתחם מוכרז כקרקע חקלאית, בעל ייעוד חקלאי וגן לאומי המשתרע לאורך נחל הירקון.

מהדו"ח עולה, שרוב המבנים ומבני העזר שבמתחם הוקמו במחצית השנייה של שנות ה-90, רובם ללא היתר בנייה, וחלקם על-פי היתרים לבנייה של מבנים חקלאיים. המבנים שימשו למסחר, וזאת ללא היתרים לשימוש חורג, ובלא אישורים של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאים ושטחים פתוחים והוועדה המחוזית.

למספר עסקים אמנם ניתן רשיון עסק, אך הדבר נעשה בניגוד לחוק. לחלק גדול מהעסקים אין מקלטים, למרות הוראה מפורשת של הצבא. לרוב העסקים אין אישור משטרה ואישור מכבי האש. תשעה מבין העסקים מוגדרים כבעלי סיכון גבוה. גם הדרכים למתחם נסללו ללא היתר בנייה. התמרורים הוצבו במקום שלא בסמכות רשות התמרור. במתחם אין תשתיות ביוב.

המתחם בשטח 16 אלף מ"ר ובו 12 עסקים, הוקם על-פי היתר שניתן ללא כדין, וניתן לו אישור לשימוש חורג ללא אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית. במקום פועלת מסעדת הפסגה, המשתרעת על פני 300 מ"ר. חלק מהמסעדה נהרס בצו בית משפט, אך למרות זאת המסעדה המשיכה לפעול בחלק הנותר.

הביקורת העלתה, שהוועדה המקומית לא פעלה בנחישות הדרושה להפסקת השימוש החורג. כאשר המבנים הוקמו, הוועדה לא פעלה להפסקת הבנייה. המפקחים, אם ביקרו באתר, עשו זאת בדרך כלל לאחר סיום הבנייה הבלתי חוקית, ואילו הוועדה לא נקטה בצעדים משפטיים נגד הבנייה הבלתי חוקית. בחלק מהמקרים נאלצה הוועדה המחוזית לפעול בשל הימנעות הוועדה המקומית מכל פעולה. לחלק מהמבנים ניתן במהלך השנים רשיון עסק, אך גם הוא התברר כלא חוקי ועם חוק רישוי עסקים.

הדו"ח מציין, שאמנם עיריית פתח תקווה הגישה כתבי אישום נגד בעלי העסקים והוציאה צווי הפסקה מינהליים, אך בחלק מהמקרים ננקטו אמצעים אלה באיחור, לאחר שהעסקים פעלו תקופה ממושכת ללא רשיון עסק, וגם צעדים אלה לא הביאו לסגירת העסקים.

מהדו"ח עולה, שעל חלקה המוגדרת כגן לאומי ושלא ניתן להתיר עליה שימוש חורג, הוקם ב-1998 מבנה בשטח 300 מ"ר ולידו משטח בטון בשטח 450 מ"ר, והופעלה בהם מסעדת הפסגה, המשמשת גם כאולם אירועים.

בשל אי התערבות הוועדה המקומית, הוציאה הוועדה המחוזית צו הריסה מינהלי כנגד המסעדה. בעלי המקרקעין ובעל המסעדה הגישו לבית המשפט השלום בפתח תקווה בקשה לביטול הצו. בית המשפט השלום קבע שהצו יבוצע בנובמבר 2000.

ביולי 2000 הגישה גם הוועדה המקומית כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה, בשל השימוש החורג ללא היתר. במסגרת עיסקת טיעון נקבע, שהמבנה ייהרס באוגוסט 2001, תשעה חודשים לאחר המועד שקבע בית משפט השלום.

בשל קיומם של שני צווי ההריסה, נמנעה המשטרה מלקיימם. בפברואר 2001 אישר בית המשפט העליון הסדר, לפיו בעלי המקום מתחייבים להורסו עד ראשית מאי 2001.

ביולי 2001 הרסה יחידת הפיקוח של הוועדה המחוזית חלק מהמבנה והשאירה 180 מ"ר, בטענה שאינה רוצה לפגוע בחדר הקירור. לא עבר זמן רב והמסעדה הופעלה מחדש, בחלק הנותר של המבנה הקיים, ושוב הוועדה המקומית לא נקטה אף צעד. בסוף דצמבר 2001 הגישה העירייה כתב אישום על ניהולה של המסעדה ללא רשיון עסק, אך המסעדה ממשיכה לפעול.

מקרה נוסף המתואר בדו"ח הוא של הקמת מרכז לעסקים. בינואר 1998 נתנה הוועדה המקומית היתר להקמת מבנה מסחרי בשטח של 10,000 מ"ר, בתוספת 2,000 מ"ר שטחי שירות על קרקע חקלאית. ההיתר הוצא ללא אישור הוועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים.

באפריל 1998 הוציאה הוועדה צו הפסקת עבודה מנהלי. לבקשת הוועדה המחוזית, נתן בית המשפט השלום בפתח תקווה צו הפסקת עבודה שיפוטי, בנימוק שההיתר הוצא בטעות.

באוגוסט 1998, בהמלצת הוועדה המקומית, אישרה המחוזית שימוש חורג, בתנאי שיינתן אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית. הוועדה המקומית לא המתינה לאישור, והוציאה היתר לבניית שני מבנים בני קומה אחת. באוגוסט 1999 הודיעה הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית, שהיא דוחה את הבקשה, אך למרות זאת נבנו במתחם שני מבנים בשטח כולל של 15 אלף מ"ר, שהוועדה המקומית לא עשתה דבר כדי למנוע את השימוש בהם.

פרק נוסף בדו"ח הוקדש למועצה האזורית מטה אשר. הביקורת מעלה ליקויים מהותיים בתחום רישום זכויות המועצה בנכסים ציבוריים השייכים לה. הסיבה לליקויים היא סירוב הקיבוצים לחתום על הסכמי משבצת עם המינהל, ובחלקה סירובם לוותר על הקרקע שעליה מצויים הנכסים לטובת המועצה.

ליקויים נמצאו גם ברישום אולם הספורט של רגבה, בית הספר האזורי אפק, אולם הספורט אושרת, מרכז יום לקשיש בעין המפרץ ועוד. בכל המקרים המועצה לא דאגה לרשום את זכויותיה במתחמים אלה.