מכה לשמאל

דוד ד'אור מבקש שיוציאו אותו מהסרט. אודי אלוני מקווה לפשרה, אחרת הסרט הרוס

ביום שישי האחרון התקבצו ותיקי השמאל באולם הסינמטק בתל-אביב לצפות ב"מלאך מקומי", סרטו של אודי אלוני, שהוא גם הבן של אם התנועה, שולמית אלוני. היחידים בהקרנה הסגורה שבאו שלא על-מנת ליהנות היו עורכי-דינו של הזמר דוד ד'אור, משתתף בסרט שאוסר על הקרנתו. "מלאך מקומי" אמור להיות מוקרן בפסטיבל הקולנוע שייערך החודש בירושלים, והמאבק המשפטי סביבו יספק לפסטיבל, מן הסתם, את יחסי-הציבור הטובים ביותר.

אודי אלוני הוא אמן ישראלי מצליח, המתגורר בניו-יורק מאז 1994. הוא הקים שם את חברת מגה ארט, המתמחה בהדפסת שלטי פרסומת ענקיים, ובין לקוחותיו גאפ ודונה קארן. אלוני מופיע בסרטו, מזועזע מהמפולת הניו-יורקית של ספטמבר 2001, ומחליט לחזור לערימת ההריסות במולדת הישנה ולהציג שאלות.

הסרט מתחיל כגרסה ישראלית אפוקליפטית של "מלאכים בשמי ברלין", עם בשורות חורבן שאנו נמצאים לכאורה בעיצומו. ואלה החלקים הטובים של הסרט. בחלקיו הפחות-טובים אלוני רוצה להתדיין עם אמא שלו, שמקבלת כאן זמן מסך נדיב ואדיב לאין שיעור מזה המזומן לה בפופוליטיקות למיניהן, על מקורות אמונתה הציונית. גם חנאן עשראווי כאן, והשתיים, צמד דיוות של הסכסוך, חולקות מחמאות זו לזו. אחר-כך הבן של שולה מובא, בעזרת הח"כים בראקה וטיבי, לפגישה עם יאסר ערפאת, שיוצא כאן הרבה פחות מתוח ומפלבל מאשר בראיונות עם עודד גרנות, וכל מבוקשו לחזור לשלום האמיצים שלו עם יצחק רבין.

ולמה באי-כוחו של דוד ד'אור בחנו את הסרט בשבע עיניים? כי הזמר משורר בסרט בקולו המלאכי, משתטח על קברים, הולך בשווקים, עוטה תרבוש ובגדי לבן, ושירתו, בעברית וערבית, מסבכת כנראה את הדימוי שלו. ד'אור טוען שלא הצטלם לסרט אלא לפרומו, הצד של אלוני אומר שד'אור ידע גם ידע, ורק רוחות המלחמה, שהגיעו לאחרונה לארצנו, גרמו לו להיבהל ממסר השלום של הסרט. אז לכבוד ההקרנה ביום שישי, ארגן אלוני כיתוב בפתח הסרט, שלפיו מסריו של הסרט אינם משקפים את דעות משתתפיו, והחברים מהשמאל גיחכו באולם.

די ברור שללא ד'אור הסרט מתפרק, ואלוני יצטרך לקחת אותו חזרה לחדר עריכה ולבצע בו השתלת מוח. "עדיין לא הושגה פשרה בין הצדדים", אמר אלוני, "והסרט במתכונתו המקורית הותר רק להקרנה אחת בסינמטק. היחסים שלי עם ד'אור טובים, ואני מאמין שתימצא דרך".