"גשר מול הפרצוף, בתוך הסלון"

בשבוע שעבר הגיעו שני פקחי עיריית ירושלים אל דיירי שדרות הרצל בכניסה לירושלים, ודרשו להוריד מחלונות ביתם שלטי מחאה נגד הפרויקט להקמת גשר הרכבת הקלה בכניסה לעיר, שאם לא כן ייקנסו. השלטים יוצאים נגד הפרויקט בסיסמאות: "עצרו את הגשר - אסון על חשבון הציבור", נגד ראש העיר אהוד אולמרט: "אולמרט - קיים הבטחתך", ונגד יו"ר הפרויקט איתן מאיר: "איתן מאיר - מה יש לך להסתיר".

הקו הראשון של הרכבת הקלה אמור לעלות על גשר בציר הכניסה לעיר. גשר הרכבת הקלה, שעלותו 20 מיליון דולר, ממוקם, לדברי תושבי שדרות הרצל, "ממש מול הפרצוף בתוך הסלון". בחירת הגשר - חלופה שנוצרה לדברי המתנגדים יש מאין מבלי בדיקה מוקדמת - כחלופה המועדפת בתוואי, נעשתה לטענתם בהליך חפוז, מתוך שיקולים נדל"ניים וללא בדיקה מקצועית מקדימה. בטרם נבחרה חלופת הגשר נבחנו שמונה חלופות אחרות, מתוכן נבחרה חלופה המציעה להעביר את המסילה בתוואי הכניסה לעיר על מפלס הקרקע. המלצת המומחים שנשכרו על-ידי הפרויקט נדחתה, והגשר כאמור נבחר. בתסקיר השפעה על הסביבה שהוגש לוועדה המחוזית נקבע, שחלופת מפלס הקרקע אינה ישימה מבחינה משפטית, כיון שתוואי המסילה עובר בשטחים בהם יש תוכניות פיתוח, ולכן נבחרה חלופת הגשר.

ביקור הפקחים הוא המשך לשורת אירועים עליהם קובלת קבוצת מתנגדים לגשר בחודשים האחרונים. יו"ר הפרויקט, איתן מאיר, סירב להיפגש עמם באופן עקבי, למרות התערבות של מחזיק תיק התחבורה בעירייה, יוסי טל-גן. ל"גלובס" נודע, כי משפחה אחת, משפחת לסרי, נפגשה עם ראש העיר ומנהלי הרכבת. רוחמה לסרי, המתגוררת בבניין כזה, היא מנהלת לשכתו של סגן ראש העיר, שלומי אטיאס.

מקרה נוסף: בדיון בהתנגדויות בוועדה המקומית שמעה הוועדה את כל המתנגדים, למעט את קבוצת מתנגדי הגשר. יו"ר הוועדה וסגן ראש העיר, אורי לופליאנסקי, החליט לאור התמשכות הדיון לקיים דיון נוסף, ובו הבטיח לשמוע את מתנגדי הגשר, לפני קבלת החלטה. לאור החלטה זו עזבו מתנגדי הגשר וחברי ועדה את הישיבה, אך התברר להם, כי הוועדה החליטה לאשר עקרונית את התוכנית מבלי לשמוע את המתנגדים. דיון חוזר אמור להתקיים לבקשת חברי המועצה העיר בסוף יולי.

כיום מתנהל הליך שמיעת התנגדויות בוועדה המחוזית. בדיון האחרון לפני שבוע אמורים היו מתנגדי הגשר להשמיע את טענותיהם, אלא שהם לא הופיעו. נימוקם: עו"ד דרור אהרוני מפרקליטות המחוז הודיע לבא-כוחם, עו"ד חגי סיטון, כי הפרקליטות הסכימה לדחיית הדיון במחוזית כדי לאפשר להם ללמוד את החומר שקיבלו מהנהלת הפרויקט לאחר פנייה לבית המשפט.

עו"ד נעמי וייל, המייצגת את הרכבת הקלה וראש צוות תוכנית אב לתחבורה, משה הירש, אומרים, כי ההיעדרות מהדיון היתה "טריק", "היעדרות טקטית" ולא אי הבנה. וייל: "הדיון בבית המשפט בצו הביניים שביקשו לדחיית הדיון, הסתיים בכך שהסכמנו לתת להם דו"חות מקצועיים. בהחלטת בית המשפט אין אזכור לדחיית הדיון".

עו"ד סיטון: "הניסיון להציג את היעדרותנו כטקטית הוא שקר וכזב חסר תכלית. אנו ניסינו להשיג בצורה מכובדת דו"חות מקצועיים כדי להכין את ההתנגדות. באולם בית המשפט אמרתי, כי הפרקליטות בהגינותה הסכימה לדחות את המועד, ואף אחד לא אמר דבר על כך. בקשת הוצאות היא לעג לרש, ניסיון הפחדה בצורה מכוערת. אם רוצים להטיל הוצאות צריך להטיל הוצאות על העירייה והפרקליטות, שפועלות בחוסר תום לב וחוסר יושר".

פרקליטות המחוז: "מסיבות לא ברורות בחר עו"ד סיטון להטיל את האחריות להיעדרו על הפרקליטות, כשטען על ההסכמה לדחות את הדיון. לטענה זו אין שחר".

המתנגדים טוענים, כי ההחלטה על הקמת הגשר, שבעיניהם היא החלופה הגרועה ביותר, לא נבחנה על-ידי צוותי היועצים הבינלאומיים ואין כל בדיקה מקצועית התומכת בהקמת הגשר. לדבריהם, הם ביקשו במשך תקופה ארוכה דו"חות, וכאמור רק לאחרונה, לאור עתירה שהוגשה, הסכימו ברכבת הקלה להעביר את המסמכים. לדבריהם, בניקוד החלופות קיבלה חלופת הגשר את הניקוד הגבוה ביותר באופן בלתי הגיוני, וכי הניקוד היה מוטה מתוך כוונה להעדיף את חלופת הגשר.

התושבים טוענים, כי המומחים שבדקו את כל שמונה החלופות שהוצעו לתוואי הכניסה לעיר אמרו להם, כי חלופת הגשר היא "מבושלת", וכי ככל שהתעמקו בנושא הובהר להם, כי כדי להצדיק את כלכליות הפרויקט נקבעו תחזיות לא ריאליות לצפי הנוסעים, 30% מעל הצפי הריאלי, ויש מומחים שסוברים, כי אין בכלל טעם לפרויקט כזה בירושלים.

ד"ר תמי טננבוים, בשם ועד הפעולה, אומרת: "היום אנו נמצאים בשלב של דה-לגיטימציה. הפכו אותנו לאויבי הציבור, אנשים שמפריעים לירושלים. היחס הקטסטרופלי של העירייה כלפינו הוא דוגמא לדרך בה נוהגת העירייה כלפי מתנגדים. לא יעלה על הדעת שבמשך שלוש שנים מקדמים תוכנית לבנות גשר מול האף של עשרות משפחות, ואף אחד לא יידע אותנו על כך. גם לאחר שנודע לא היו מוכנים לשבת איתנו ולנסות למצוא אלטרנטיבה אחרת, וזאת על אף הבטחות אהוד אולמרט ואיתן מאיר. שמוליק צברי מהנהלת הפרויקט, שהסכים לאחר דחיות רבות להיפגש איתנו, אמר לנו: אתם בטח רוצים כסף. אנשי העירייה מקבלים משכורת כדי להתיש את האזרח הקטן, להשמיצו ולהפחידו".

הירש בתגובה: "ההחלטה על הקמת הגשר התקבלה על סמך שיקולים מקצועיים ומתוך מדיניות לא לעשות מנהרות, שאינן מעודדים שימוש בתחבורה ציבורית. החלופות במפלס הקרקע אינה ישימה מבחינה תנועתית. יועצים הם לעולם יועצים ואינם מקבלי ההחלטות. אנחנו מקבלים את ההחלטות על סמך מכלול שיקולים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה דוחה על הסף את הטענה שהיא משתמשת בכל האמצעים למנוע את ההתנגדויות, ומאידך מצרה על ניסיונם של מספר תושבים להביע התנגדות באמצעים לא תקינים. לגופו של עניין, הפקחים נשלחו רק לאחר שנמצאו שלטים שנתלו שלא כחוק".