דובאי: אמירות על סף שלמות

כשמדובר בדובאי, סימנים אלה מעוררים הפתעה. כשכל העולם שקע עד צווארו במיתון, דובאי השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח כל ענף אפשרי, כשלנגד עיניה המטרה הנכספת: להפוך ליעד התיירות מס' 1 בעולם. הסיבה לכך, אגב, היא הצטמצמות מאגרי הנפט של הנסיכות, שהדאיגה את המנהיגים, וגרמה להם לחפש מקורות חדשים להכנסה.

על מנת לזכות בתואר המיוחל, השקיעה דובאי 3 מיליארד דולר בהקמת הפרויקט השאפתני ביותר שלה, אי הפאלם המלאכותי, המתוכנן להיות הגדול בעולם. על האי, שנבנה בצורת עץ דקל, נבנו ונבנים היום מלונות פאר, אלפי וילות, אזורי מסחר ופארק ימי ענק.

היות שאי הפאלם תוכנן להיות אטרקציה שתמשוך לנסיכות מיליוני תיירים, הקמתו הביאה לתנופת בנייה אדירה, שכללה את הרחבת שדה התעופה המקומי בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר, הקמה ושיפוץ של מרינות ועוד עשרות בתי מלון שצצו כפטריות אחרי הגשם.

כן הושקעו מיליוני דולרים בעיר האינטרנט המפורסמת, ומיליונים נוספים זרמו לתשתיות תחבורתיות. ממשלת דובאי, שחושבת קדימה, הודיעה לפני כחודשיים על השקעה של 817 מיליון דולר בהקמת כבישים ובשיפוץ כבישים קיימים. זאת, לאחר שסקר שערכה גילה לה, כי עד שנת 2017 צפויה בעיית פקקי התנועה באמירות לשלש את עצמה.

לאור כל האמור, מסקרנת השאלה - מה "תקע" לפתע את תנופת הבנייה הזו. התשובה טמונה בנתון קטן אך משמעותי: כל המיליארדים שפורטו לא באים מקופתה של אימפרית ענק, אלא מקופתה של מדינה זערורית, שכל שטחה (לא כולל את שטחו את האי המלאכותי), הוא 3,750 קמ"ר - כחמישית מגודלה של ישראל.

כלומר, לאחר שנים של בנייה מואצת, התגלעו ליזמים ולקבלנים שתי בעיות קלות. האחת היא, ש"קרקע לבנייה" היא מושג הולך ונעלם, והשנייה, הלא-פחות חמורה היא, שאין יותר מה לבנות. המלונות, שדה התעופה, בנייני המגורים והכבישים כבר הושלמו או שבנייתם עומדת להסתיים, ובפרויקטים חדשים אין כל צורך.

נשיא התאחדות הקבלנים בדובאי, ראשד אחמד ראשד, הסביר לאחרונה בראיון, כי במדינה הזעירה מונחים במקומם 80% מהתשתיות הפיזיות, וככל הנראה, לא יהיה צורך בתשתיות חדשות בזמן הקרוב. בנוסף מציין ראשד, כי הגידול השנתי הקטן באולוסיית דובאי (1.6%) גורם אף הוא לעצירת הבנייה. "בנינו אלפי יחידות דיור, ובמדינה מתנוססים כיום 730 גורדי שחקים", אמר, "והם יהיו די והותר לאוכלסיה בשנים הקרובות".

לדברי ראשד, אין לו בשורות טובות לחברות הנדל"ן. לדבריו, הענף פונה לכיוונים חדשים ומתוחכמים, והתחרות בו תהפוך לקשה הרבה יותר: "זהו עידן של מצוינות. ענף הבנייה יעבור מהפכת איכות, ורק חברות עם הציוד המשוכלל והמתקדם ביותר ישרדו. הבנייה תהיה אך ורק על טהרת האיכות, ולא הכמות".