הנזק שייגרם לזכיינית פלייבוי בארץ, חברת פליי-טי.וי, בעקבות אישור החוק שאוסר על שידור פונוגרפיה בטלוויזיה, מוערך בכ-19 מיליון דולר. כך עולה מחוות דעת של פרופ' ראובן חורש, לשעבר מנכ"ל משרד התמ"ס וכיום ראש בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל. מקורות בענף מעריכים כי חברות הכבלים והלוויין יפסידו גם הן הכנסות של כ-20 מיליון דולר בשנה (ביחד) בעקבות הסרת הסרטים הפורנוגרפיים מהפלטפורמות הדיגיטליות.
חוות הדעת הוזמנה מחורש על-ידי פליי-טי.וי והיא תוגש במסגרת הדיון בעתירה שהגישה החברה לבג"ץ (עוד לפני שהחוק עבר בכנסת). הדיון הראשון בעתירה מתוכנן להתקיים ב-29 ביולי.
לפי חוות הדעת, הנזק הישיר שייגרם לפליי-טי.וי נובע מעצירת מכירת התכנים לחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. כמו כן, ייגרם לה נזק בשל חוסר יכולתה לתמוך באמצעות הטלוויזיה וקידום המותג בקו המוצרים הנלווה שהיא התכוונה להשיק בארץ, הכולל ביגוד, אינטרנט והפקת ירחון. ההערכות לגבי הפסדי חברות הכבלים והלוויין (20 מיליון דולר בשנה) מבוססות על הפסד הכנסות של כ-15 מיליון דולר בשל ביטול הערוצים, שהביאו לכבלים הכנסות ענק של כ-900 אלף דולר בחודש. יתר הסכום נובע מהביטול של מקבצי הסרטים והסרטים הבודדים.
לפי מקורות בענף, כ-40% ממנויי הפלפורמות הדיגטליות בכבלים ובלוויין (סה"כ 750 אלף מנויים) שילמו בזמנו כ-30 שקל בחודש עבור הערוצים. בשלב מאוחר יותר, הם שילמו 15-11 שקל לסרט. פליי-טי.וי מציגה נתונים גבוהים יותר, לפיהם 65% ממנויי חברת הלוויין YES ו-52% ממנויי חברות הכבלים רכשו תכנים פורנוגרפיים.
בכל מקרה, הרווחים הגדולים נרשמו, כמובן, בתחילת הדרך, כשהחברות שיווקו חבילות ערוצים פורנוגרפיים. בחברות הכבלים מעריכים את הרווח שהושג בדרך זו (בכל הפלטפורמות, כולל חברת הלוויין) במיליוני דולרים. גם לאחר המעבר לשיטת PPN (רכישת רצף לילי של סרטים) ואחר-כך לשיטת PPV (רכישת סרט בודד), נרשמו רווחים של מיליוני שקלים.
חברת פליי טי.וי טוענת כי עליה לקבל פיצוי על הנזק, וכי לא ייתכן שגוף שלטוני אחד (המועצה לשידורי כבלים ולוויין) ייתן לחברה רשות לשדר, ולאחר כשנה וחצי גוף שלטוני אחר (הכנסת) יאסור עליה את אותו שידור.
לדברי גורמים בחברה, "ישראל נתנה לפלייבוי אישור להקרין סרטים במשך שנה וחצי. באה רשות שלטונית אחרת, ומחליטה להפסיק את ההיתר. מישהו היה צריך לפצות את החברה על העניין הזה. איזה משקיע ירצה לבוא למדינה, כשהוא יודע שנותנים לו רשיון ולוקחים לו אותו אחרי שנה? אם היינו יודעים שזה מה שיקרה, לא היינו נכנסים לעסק הזה מראש. משמעות החוק היא שהחברה מגיעה לכלל חיסול".
ערב שינוי החוק בספטמבר 2001, שהביא למעבר מערוצים מלאים לשידור קבצי סרטים או סרטים בודדים, נעשתה עיסקה בין בעלי המניות בחברת פליי טי.וי, שבמסגרתה מכרו דסק"ש ועו"ד רון גזית את חלקם בחברה ליאיר חסון וליצחק קאול, לפי שווי חברה של 5 מיליון דולר.
חסון סבר כבר אז שהפוטנציאל של החברה הוא הרבה מעבר לשוויה, בשל האפשרות לשימוש בזכיונות שהיא מחזיקה להפצה בארץ של מוצרים נלווים, כגון ביגוד, והפקת וירחון. אולם, רווחים פוטנציאליים אלה היו מותנים ביכולת למנף את הפלטפורמה הטלוויזיונית.
יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, עו"ד דורית ענבר, מסרה בתגובה: "המחוקק אמר את דברו. המועצה ממונה על ביצוע החוק ומחויבת למלא אחר הוראותיו. לאף אחד אין זכות מוקנית שהמדיניות של המחוקק לא תשתנה. הטענות בבג"ץ, כפי שהוצגו על-ידי פליי-טי.וי, הן יותר רחבות ועוסקות בפגיעה בזכות הקניין, העיסוק והביטוי".
היועץ המשפטי של פליי טי.וי, עו"ד רון גזית, אמר: "החוק שאושר בכנסת מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק, שמועגנים בחוקי יסוד. ערוץ פלייבוי משודר ב-175 מדינות, וישראל תהיה המדינה הדמוקרטית הראשונה והיחידה שבה הוחשך מסך בטלוויזיה. פליי-טי.וי מאמינה ומקווה שבית המשפט העליון יבטל חוק רע זה". פליי-טי.וי עתרה לבג"ץ נגד הכנסת עוד לאחר שינוי החוק הקודם, בספטמבר 2001, שקבע שיש לעבור משיטת ערוצים לשיטת "תשלום לפי צפייה" (PPV). "עכשיו העתירה מתחדדת, שכן עברנו ממצב בו צימצמו את השידורים למצב שבו חיסלו אותם לחלוטין", אמר גזית. "הבסיס בעתירה הוא שהחוק בלתי סביר, מאחר שהוא אינו מבדיל בין אירוטיקה ופורנוגרפיה".
ענבר טוענת כי עמדת המועצה היא שנדרשת מידתיות בעניין זה. "ההחלטה המידתית שקבעה המועצה היתה שלא לאסור לחלוטין את השידורים, אלא להגבילם בתנאים מאוד קשים. המחוקק החליט אחרת, הוא החליט לאסור לחלוטין, וזו זכותו. אני חושבת שיש בטלוויזיה תכנים מזיקים אחרים, כמו אלימות והפחדה, שפגיעתם רעה הרבה יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
