השלכות קשות על התשתית

זוכמן הבהיר, שמדובר בבעיה משפטית סבוכה, שלא ניתן יהיה לפתור אותה בקלות ופתרונה יארך זמן רב, דבר שעלול לדחות את קיום הפרויקט. לדבריו, במשרד התחבורה ידוע מזה זמן שההתקשרות בין זכייני המנהרות ובנק דיסקונט נתונה בקשיים, אך טרם דובר על הפרת חוזה.

זוכמן מביע חשש לפיו באם הבנק אכן ייסוג מהפרויקט, הדבר יקשה מאוד על פרסום מכרזים לפרויקטים נוספים, כגון הרכבת הקלה בתלאביב ובירושלים, כביש 531 וכן לגבי פרויקטים נוספים בתחום התשתית. ביטול או אפילו דחיית פרויקט מנהרות הכרמל למועד בלתי ידוע יהוו מכה קשה לענף התשתיות, המוגדר כסיכוי היחיד להוציא את המשק מהמשבר.

בשנתיים האחרונות הרבו ראש הממשלה, אריאל שרון, ושרי ממשלה להדגיש את היתרונות הרבים בפרויקטים בשיטת BOT לסוגיהם השונים, שיביאו למשק לא רק פרויקטים חדשים של תשתית, החסרים בתחומים רבים, אלא גם יביאו לארץ השקעות פרטיות, ייצרו מקומות עבודה חדשים, וחשוב מכל ישחררו את תקציב המדינה מהדאגה למימון פרויקטים גדולים. 40% מתקציב משרד התשתיות ל-2002 בנוי על פרויקטים אלה.

בביצוע פרויקט מינהרות הכרמל, לחיבור המבואות הדרומיים עם המבואות הצפוניים של חיפה, זכתה לפני כשלוש שנים חברת כרמלטון, בבעלות דרגדוס הספרדית (40%), נכסים ובניין (20%), דסק"ש אשטרום (20%) ופי.בי אחזקות (20%). עלות הפרויקט, שתכנונו החל לפני 21 שנה, כ-150 מיליון דולר.

על פי ההסכם, הקבוצה תעביר למדינה תמלוגים בסך 267 מיליון דולר. הפרויקט נדחה פעם אחר פעם בשל עיכובים סטטוטוריים שונים, והיווה את אחת הסיבות להקמת ועדת התשתיות לזירוז פרויקטים.

לדברי יו"ר ארגון הקבלנים בחיפה, יוסי בלייכר, העובדה שמערכת בנקאית חוזרת בה מהסכמים למימון פרויקטים בשיטת BOT צריכה להטריד את הממשלה.

לדבריו, באיזור חיפה בלבד מתוכננים עוד שורה ארוכה של פרויקטים, ביניהם כביש עוקף קריות, בעלות של 800 מיליון שקל; כביש דשנים, בעלות של 200 מיליון שקל, ופרויקט הארכת המסלול של שדה התעופה חיפה לתוך הים, בעלות 500 מיליון שקל. לדעתו, נסיגה אפשרית של בנק דיסקונט תדליק נורה אדומה אצל משקיעים פוטנציאלים נוספים.

לדעת מנכ"ל גיזה, יובל זילברשטיין, פרישה אפשרית של בנק דיסקונט מהעיסקה אינה מבשרת את מות הפרויקט, אך אין ספק שאם בנק אחר ירצה להיכנס לנעלי דיסקונט, הבדיקה תארך זמן רב, ולכן העבודות ידחו לפחות בשנה. זילברשטיין מעריך, שקשיי המימון של הפרויקט יתפרשו בצורה לא חיובית גם בקרב משקיעים זרים, שעדין מעוניינים להשקיע בארץ.

לדברי אמיר ארבן מחברת הייעוץ סומך-חייקין, אין זה סוד שכל הבנקים סובלים כיום מבעיות הנובעות מהלימות הון, ולכן יתכן שזה הזמן לקבוע שבפרויקטים מורכבים מסוג זה רצוי מודל של שילוב גורמים מוסדיים, כקופות גמל וקופות פנסיה, במימון הפרויקטים. הבנק יטול סיכון בשלוש השנים הראשונות, ואחר כך יסב את הפרויקט לטובת גופים מוסדיים.

ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, הביע את בטחונו שהמדינה לא תיתן לפרויקט להיכשל, שכן לדבר עלולה להיות משמעות מרחיקת לכת לגבי אמינות הממשלה באשר לפרויקטים נוספים.