פרויקט הרכבת הקלה בירושלים דוהר קדימה. כיום, לאחר סיום שמיעת ההתנגדויות
בוועדה המחוזית ותחילת העבודות במרכז העיר, יודעים קברניטי הפרויקט, כי התוכנית
הגיעה לנקודת אל-חזור. כל שנשאר לקוות הוא, שהסגירה הפיננסית לא תתקע את לוחות
הזמנים.
הוועדה המחוזית ירושלים סיימה בשבוע שעבר לשמוע את ההתנגדויות לפרויקט הקו
הראשון של הרכבת הקלה בירושלים, ובעוד חודש אמורה לקבל את החלטתה. נראה, שגם
את השלב הזה תעבור הרכבת בקלות. הוועדה צריכה להתמודד מול שני קבוצות מתנגדים
עיקריים: קבוצת מתנגדי הגשר, שמבקשת מהוועדה להקים את מעבר הרכבת בכניסה לעיר
במפלס הקרקע, וקבוצת תושבי שועפט, שמבקשת לשנות את תוואי הקו המשני לדפו -
מרכז התחזוקה העובר בדרך רמלה בשכונת מגורים. הוועדה ביקשה מיזמי התוכנית,
תוכנית אב לתחבורה, להציג תוואים נוספים למעבר זה, האמור לשמש כניסה ויציאה
לרכבות ולא להעברת נוסעים. למרות שהוועדה טרם סיימה ללמוד את ההתנגדויות ואת
התוכנית, עולה הרושם, כי קבלת ההתנגדויות, ובפרט ההתנגדות לגשר, היא תרחיש
בלתי אפשרי.
במקביל להליכי התכנון המתקדמים, חלה בשבוע שעבר התפתחות דרמטית גם מבחינת עבודות
ההנדסה המקדימות. חברת מוריה, המבצעת את העבודות להעתקת התשתיות, נכנסה לעבוד
במרכז העיר ירושלים. רחוב יפו, מכיכר הדווידקה ועד לבניין ג'נרלי (הצטלבות
הרחובות יפו ושלומציון המלכה), נסגר לתנועת כלי רכב פרטיים. למעשה, משבוע זה
נקבעו הסדרי תנועה חדשים במרכז העיר ירושלים, שימנעו בהדרגתיות כניסת רכבים
פרטיים לטבעת הפנימית במרכז העיר.
בטווח הקצר מודעים יו"ר הנהלת הפרויקט איתן מאיר, מנהל צוות תוכנית אב לתחבורה
ד"ר משה הירש ומנהל הפרויקט שמואל צברי, לאי הנוחות, בלשון המעטה, שתיגרם לתושבי
העיר, מבחינת עומסי תנועה לנהגים, ורעש, אבק ומעברים בעייתיים להולכי הרגל.
כדי להקל על מעבר הולכי הרגל באיזורים שבהם יבוצעו העבודות, ייעשה שימוש לראשונה
במדרכות זמניות, שיאפשר מעבר בטוח להולכי רגל וכניסה לחנויות.
העירייה, המודעת לפגיעה בסוחרי מרכז העיר כתוצאה משינוי דרסטי בתנועה ועבודות
ההנדסה, תיזום בחודשים הקרובים אירועים בהיקף של 12 מיליון שקל כדי להביא את
התושבים למרכז העיר. יריד חוצות היוצר, למשל, שבאופן קבוע התקיים בבריכת הסולטן,
יתקיים השנה במדרחוב.
במקביל לעבודות ברחוב יפו יבוצעו עבודות גם ברחוב אגריפס, שיוסב בסופו של דבר
לכביש דו סיטרי וברחוב המלך ג'ורג'. אומנם, הרכבת לא תעבור בתוואי הרחובות
האלה, אך בפני מנהלי הפרויקט עמדו שני שיקולים חשובים: הראשון - אם כבר "הופכים"
את מרכז העיר, אז להכין גם הרחובות בהם עתידים לעבוד קווים נוספים בעתיד, והשני
- מעבר למהפכה תחבורתית בירושלים, מתכננים בעירייה לנצל את ההזדמנות לשפר "קוסמטית"
ותשתיתית את פני מרכז העיר.
העבודות כוללות העתקת תשתיות תת קרקעיות, ריצוף מדרכות ושינויים בהסדרי התנועה,
הקמת כיכרות והצבת רמזורים חדשים. העתקת התשתיות בלב העיר תימשך כשנה וחצי.
לאחר שלב זה יתחילו עבודות של חידוש פני העיר, שיכללו הפיכת רחובות רבים למדרחוב
וחידוש חזיתות של מבנים היסטוריים.
עלות העבודות הציבוריות, כולל שיקום מרכז העיר, מוערכת ב-800 מיליון שקל. עלות
ההקמה וייצור הקרונות מצד הזכיין - 1.7 מיליארד שקל. עלות לק"מ של עבודות הנדסה
הציבוריות הפרטיות וייצור הקרונות - 180 מיליון שקל. הקו הראשון, ממערכת של
שמונה מתוכננים, יעבור מפסגת זאב דרך רחוב יפו, הכניסה לעיר ועד לשדרות הרצל,
ואורכו יהיה 13.8 ק"מ. לאחרונה נבחרה חברת "סמאלי" הצרפתית לתכנון השלב הבא,
שצפוי לכלול הארכת הקו הקיים וקידום של שני קווים נוספים לפחות.
השינוי המהותי יקרה רק לקראת אוקטובר 2006, אז אמור לפעול הקו הראשון. על-פי
התכנון, עד אוקטובר השנה אמורה ועדת המכרזים לבחור את הזכיין המועדף, ותוך
שנה אמורים לסיים את הסגירה הפיננסית. מרבית מעבודות ההנדסה הציבוריות אמורות
להסתיים לקראת אוגוסט 2003, ובאוגוסט 2006 אמורה הרכבת להתחיל לנסוע בשלב המכונה
"בדיקות קבלה" שנועד לבחון את המערכת. התחזית היא, כי לקראת אוקטובר 2006 תפעל
הרכבת להסעת נוסעים.
הסגירה הפיננסית היא החלק שעליו אין לתוכנית אב לתחבורה שליטה מבחינת לוחות
הזמנים. בחוצה ישראל, למשל, נסגרה העיסקה רק לאחר שנתיים. עורכי המכרז של הרכבת
לקחו בחשבון בתנאי המכרז נושאים בעייתיים, שהקשו על סגירת העיסקה בחוצה ישראל
- כמו למשל שינוי בשערי הריבית ובמט"ח. החשש העיקרי הצפוי הוא מידת הקשיים
שיציבו הבנקים המלווים, שדרישותיהם הן נגזרות ישירות של מחנק האשראי המסתמן,
ומצב המשק מבחינה ביטחונית וכלכלית. בפרויקט מעריכים, כי הסגירה הפיננסית תארך
12-9 חודשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.