מכת כבישי הרוחב

איזור נוף ייחודי הוא האובייקט אותו אמורה לחצות דרך 551, בטיעון הקדוש של הקלת גודש תנועה בתוך יישובי חוף השרון עצמם

באחד הימים צדה את עיני ידיעה במוסף הנדל"ן, "בז'רנו מבקש מסנה להורות למע"ץ להמשיך סלילת כביש 551 בין כביש החוף לגהה". אודה, כי שוב נחרדתי מעצם המחשבה, שחבורת כובשי הכבישים ממשיכה להתעלל במה שעוד נותר פיסית, כסמל, ממילות השיר "ארצנו הקטנטונת, ארצנו הפצפונת..", וביני לביני אני תוהה: מי כאן בעל העניין בהפיכת הארץ לגיהנום של בטון, אספלט, פיח ומחנק?

מדובר באחד האזורים היותר רגישים בישראל: הוא משתרע מחוף הים במערב ועד לדרך מספר 4 במזרח, ומגבולה המוניציפלי של נתניה בצפון ועד לגבול העירוני של התלכיד האורבני הרצליה-כפר שמריהו-רעננה בדרום. האזור עדיין חקלאי, וכולל 14 יישובים עם אוכלוסיה של 15 אלף נפש, ועיקר העיקרים: כל אנשי המקצוע מסכימים פה אחד, כי זו הריאה האחרונה שנותרה למפלט במרחב הבינמטרופוליטני שבין אגד הערים של גוש דן בדרום לאגד הערים של חיפה מצפון, ואשר על כן הגדירוהו גופי התכנון המחוזיים והארציים כ"לב הירוק של חוף השרון".

ליבו של הלב הירוק הוא אגן הניקוז של ואדי פאליק, או בשמו הנוכחי נחל פולג, שכיוונו הכללי מדרום מזרח לצפון מערב. הוא עוזב את אזור התכנון חוף השרון בפאתי מושב אודים ונשפך לים בין מכון וינגייט לשכונת רמת פולג שבדרום נתניה.

בנוסף לשמורת האירוסים מוכרזת רצועה ברוחב של כמה מאות מטרים לאורך חוף הים כגן לאומי חוף השרון. קיימים עוד מספר אתרים נקודתיים בעלי ייחוד סביבתי שהוכרזו כשמורות טבע, או שנמצאים בתהליכי הכרזה, בין היישובים בני ציון וחרוצים לקיבוצים יקום ושפיים: כאן נמצאות גבעות המצטיינות בתצורה ייחודית של סלע כורכר שהתגבש לכדורים בגדלים שונים, ואשר נקראת בשם פוחמס. גבעות אלה משמשות גם בית גידול למיני צמחים ופרחים נדירים. בהיותן מתרוממות קלות מעל לפני השטח המישורי של עמק הפולג, במיוחד בעונת החורף והאביב.

זהו, אם כן, האובייקט האמור להיחצות על-ידי דרך 551, בטיעון הקדוש של הקלת גודש תנועה בתוך יישובי חוף השרון עצמם. אלא שהניסיון לימד את כולנו, כי המציאות התחבורתית במרחב הכפרי רעה מכל חלום ביעותים, ומידת הגודש התחבורתי גדלה מעריכית בעקבות קצב סלילת הדרכים.

לעיתים יש לי הרגשה, שהיוזמות לכל הרעות החולות של דרכים וכבישים נובעות מאותו קומץ מעמיתי מתכנני הדרכים, שלהם זה כמובן קרדום הפרנסה. ברגע ששכנעו את אנשי מחלקת העבודות הציבוריות במידת החיוניות של דרך רוחב זו או אחרת, והרי גם הם מעוניינים רק להראות "עשייה" כל שהיא בתחומם - הם מסתערים יחדיו, בחרוף נפש, על עמיתיהם במוסדות התכנון.

כאילו אין די דרכי רוחב החוצות כבר כיום את האזור, או עוברות בשוליו: דרך 57, הלוא היא כביש טול-כרם-כפר-יונה-בית-ליד-נתניה, המתוכנן לשדרוג כדרך מהירה, תוך חיסול אחרוני פרדסי כפר יונה לטובת פרויקט בנייה מגלומני של שכונה בת 1,500 יחידות דיור במגדלים בני 15 קומות צפונית למושבה; דרך 553, המחברת את הכביש המזרחי 444 דרך יישובי גוש תל-מונד-צומת-דרור-שולי אבן יהודה, בואכה מחלף פולג שעל דרך מספר 2; דרך 541 עוקף רעננה צפון, המתוכננת להתחבר לדרך מספר 2 במושב רשפון. האם לא די באלה, כי זקוקים אנו גם לדרך 551 המיותרת?!

ואני תוהה: האם טחו עיניהם מלראות, כי עוד כביש ועוד כביש רק מזרזים את האסון הסביבתי המתרגש ובא עלינו?

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי ומתכנן אורבני.