זליגמן שינה את סיווג קו-אופ צפון וקו-אופ זבולון מאגודה צרכנית לאגודת שירותים

רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, הורה על שינוי סיווג האגודות קו-אופ צפון וקו-אופ זבולון, מאגודות צרכניות לאגודות לשירותים. משמעות ההחלטה היא, כי חברי האגודות יוכלו לקבל פדיון ריאלי של מניותיהם.

האגודות וחבריהן, שחלקם יוצגו בידי עו"ד הרצל כספי, ביקשו מזליגמן, כי יאמץ את המלצות החוקר, רו"ח אלי עצמון, ויורה על שינוי סיווג האגודות.

זליגמן קבע, כי מהמימצאים העובדתיים שהוצגו לו בדו"ח עצמון, עולה, כי האגודות לא מתפקדות עוד כאגודות צרכניות. עצמון הצביע בדו"ח החקירה שהכין, על כך שהאגודות עוסקות כיום בעיקר במתן שירותים שונים. חלק מאותם שירותים הם שירותים שהאגודות נותנות לגורמי חוץ, כגון שירותי ניהול למשביר לצרכן, שעבורם הן מקבלות דמי ניהול.

שירותים נוספים שמספקת אחת האגודות הם שירותים פיננסיים שנועדו לחברים, כמו השקעת הכספים שהתקבלו ממכירת חלק הארי של נכסי האגודה.

על-פי מימצאי החוקר עצמון, אין לאגודה הכנסות אקטיביות מפעילות שאינה מתן שירותים, ולכן ברור, כי עיקר הכנסותיה נובעות במישרין או בעקיפין מפעילות השירותים שהיא מבצעת.

זליגמן דחה את טענתו של עו"ד אליעזר לויט, המייצג חלק מהחברים, שלפיה יש לסווג את האגודות כחברת החזקות. לדבריו, האגודות אינן משמשות כתאגיד החזקות בדומה לתאגידי החזקות הפועלים במדינה, ולכן לא ניתן לסווג את פעילותן כהחזקות.

לדברי זליגמן, ההחזקה המשמעותית היחידה שנותרה לאגודות היא ההחזקה במניות מיעוט בחברת המשביר לצרכן, שבעלת השליטה בה היא קו-אופ הריבוע הכחול. לאור זאת, הוא הגיע למסקנה, כי לא ניתן להותיר את סיוג האגודות כאגודות צרכניות ומצד שני גם לא ניתן לסווגן כאגודות החזקות.

זליגמן ציין גם, כי בעניין קו-אופ הריבוע הכחול והסבתו מאגודה צרכנית לאגודה למתן שירותים, אימץ בג"ץ את החלטתו ואף קבע, כי בעקבותיה הוקנתה לחברי האגודה הזכות לפדיון ריאלי של מניותיהם, ובכך נסללה הדרך למעשה לפתרון הבעיות שהתעוררו בקו-אופ הריבוע הכחול.