שוב: האינטרס הציבורי גבר על הפרטי

מהעתירה עולה, כי דירות התושבים גובלות בתוכנית ההרחבה של איילון דרום. מדובר בתוכנית להרחיב את אילון דרום לכביש בעל שישה נתיבים (שלושה לכל כיוון), כאשר בין שני המסלולים תעבור הרכבת המהירה לראשון לציון.

העותרים טענו, כי הרחבת הנתיבים, שתקרב את הכביש מטרים ספורים לביתם, תפגע באיכות החיים, ותוריד את ערך הדירות. לדבריהם, הם מתגוררים בשיכונים טוריים שנבנו על-ידי עמידר בשנות ה-50, כאשר ממערב מפרידה רצועת קרקע של כמה עשרות מטרים בין בתיהם לבין תוואי איילון דרום הקיים, ושתי שורות עצים וסוללות עפר בולמות את הרעש. במקום מצוי כיום גן ציבורי המשמש כמרכז הפעילות העיקרי בשכונה. הפתרון שמציעה חברת איילון דרום למפגעי הרעש הוא הקמת קירות אקוסטיים בגובה של 8 מטרים.

טענתם המרכזית של העותרים היא, שגם אם הקירות האקוסטיים יפתרו את בעיית הרעש, הירידה החדה בערך הדירות לא תיבלם. לדבריהם, מדובר בפגיעה חמורה לא פחות באיכות חייהם מבחינת זיהום אוויר, רעש, הפחתת אור וחשש לנזק בטיחותי כתוצאה מהתערערות יסודות הבתים שנבנו מחול וצדפים.

התושבים טוענים, כי על אף הפגיעה החמורה הצפויה, לא ננקטו ההליכים המתבקשים בחוק. כך למשל, לטענתם, נפגעה זכותם להתנגד לתוכנית, כיוון שהתוכנית לא פורסמה בלוחות המודעות השכונתיים, וכן לא פורסמו בעיתונים שמות הרחובות ומספרי הבתים שהתוכנית עשויה להשפיע עליהם.

העותרים ציינו, כי תסקיר ההשפעה על הסביבה לא בחן אפשרות להיווצרות סדקים בבתיהם, וכן לא אושר נספח ביצוע אקוסטי, המהווה תנאי לתחילת ביצוע העבודות. עוד הם טוענים, כי במאי 2002 התברר להם שחברת נתיבי איילון תפסה את השטח והחלה בביצוע עבודות, על אף שטרם פורסם צו הפקעה כמתבקש.

בית המשפט העליון קבע, כי הנזקים שייגרמו בשל עיכוב העבודות גדולים מהנזקים שייגרמו לתושבים, ולכן יש לאפשר את המשך העבודות. עם זאת נקבע, כי על נתיבי איילון והעירייה להקפיד שבעת ביצוע העבודות לא ייגרם נזק לבתי התושבים. ההחלטה מטילה אחריות על המהנדסים של נתיבי איילון והעירייה לדאוג לכך שלא יבוצעו עבודות שעשויות לפגוע בבתי העותרים, ולפקח פיקוח יומיומי ושוטף על העבודות למטרה זו. אולם, המשמעות המעשית של החלטה זו אינה ישימה.

קשה להניח, כי ביהמ"ש העליון, בדיון לגופו של הערעור, יבטל את פרויקט איילון דרום שנחשב לפרויקט בעל חשיבות לאומית. נראה, שהשאלה היחידה העומדת על סדר היום היא שאלת גובה הפיצוי לדיירים בגין ירידת ערך הנכסים.

מחירי הדירות באיזור עומדים על 120-90 אלף דולר, אלא שלאור התוכניות, האיזור הפך ל"בלתי מכיר". לדברי התושבים, לדירות הרבות המוצעות למכירה באיזור אין ביקוש כלל. הערכות הראשוניות הן, כי מדובר בפיצויים בשיעור של יותר מ-50%. יש הסבורים, כי הדיירים לא יצליחו למכור אפילו דירה אחת, ולפיכך יהיו זכאים לפיצוי מלא בגובה ערך הדירה לפני קידום הפרויקט.

מנכ"ל נתיבי איילון, יהודה בר-און, ל"גלובס": "נתיבי איילון רואה חשיבות רבה במתן פתרונות למזעור נזקים הנגרמים בשל קידום פרויקט תחבורתיים בסמוך לשכונות מגורים. הקמת הקירות האקוסטיים, שיקוע הכבישים והפיתוח הנופי הן החלטות שמתקבלות אך ורק לטובת התושבים, כדי למזער את נזקיהם. להחלטות אלה יש משמעויות כספיות עצומות, המגיעות להיקף של 50% מגובה הפרויקט".