קו אמריקני לנפט בים הכספי

המובילה בהן, קזחסטאן הענקית, מפיקה היום 690,000 חביות יום. אזרבייג'אן, שבה הוחל בהפקת נפט עוד בסוף המאה ה-19 ליד בירתה באקו, מפיקה 280,000 חביות ביום. טורקמניסטן מפיקה 650,000 חביות ביום, ורוסיה מפיקה לפי-שעה כמויות של כלום, מפני שמצבורי הנפט שלה באזור זה עדיין כמעט שאינם מנוצלים עדיין.

אבל בשנת 2010 המצב יהיה שונה בתכלית, מעריכים המומחים. קזחסטאן תפיק אז 2 מיליון חביות ביום, אזרבייג'אן - 1.2 מיליון, רוסיה - 300,000, וטורקמניסטן - 200,000, וביחד 3.7 מיליון חביות ביום, שהן לערך 180 מיליון טונות בשנה. עתודות האזור נאמדות ב-40 מיליארד חביות.

רוב הנפט הזה ייועד ליצוא, בעיקר לארצות המערב. לשאלה לאיזה ים פתוח יגיע קו הצינורות, שיוביל את הנפט מחופי הים הכספי, כדי שיעשה את המשך דרכו במיכליות, היו הרבה השלכות פוליטיות, בצד הכלכליות.

איראן רצתה, כמובן, שהקו יעבור בתחומה ויגיע למפרץ הפרסי. רוסיה העדיפה תוואי שיעבור בתחומה ויגיע לים השחור. ואילו ארה"ב, שמטעמים פוליטיים ביקשה להחליש את השפעתן של רוסיה ואיראן באסיה התיכונה, פעלה למען תוואי שיעבור בתורכיה ויגיע לנמל בים התיכון. האינטרס האמריקאי הרב בנפט המרכז-אסיאני נובע גם מרצונה להקטין את תלותה בנפט המזרח-תיכוני.

בסופו של דבר עלה חפצם בידם. בימים אלה נסתיימו הדיונים לטובת קונסורציום באקו-טיבליסי-קייהאן (BTC), שרוב מניותיו נמצאות בידי חברות מערביות ובראשן בי.פי-אמוקו (34.76%), וכן יונוקל (ארה"ב, 8.9%), טוטלפינה-אלף (5%) ואני האיטלקית (5%), שהצטרפה ברגע האחרון. גורם שני במשקל (25%) הוא סוקאר, תאגיד הנפט הממלכתי של אזרבייג'ן. צינור הנפט של תאגיד זה, הקרוי גם הוא BTC, יתחיל בבאקו, בירת אזרבייג'ן, יעבור דרך גרוזיה ודרך מרכז טורקיה ויסתיים בנמל התורכי קייהאן, קצת מערבה לפינתו הצפון-מזרחית של הים התיכון.

לפי התוכנית יתחילו העבודות להנחת צינור BTC ברבעון הראשון של 2003, וכבר כעבור שנה יוזרמו לקייהאן מיליון חביות ביום, רובן המכריע משדות הנפט היבשתיים של קזחסטאן ורק מקצתן ממצבורים בקרקעית הים הכספי.

לא יהיה זה צינור הנפט הארוך בעולם (1,760 ק"מ), אבל הוא יהיה היקר ביותר - 2.96 מיליארד דולר, לפי האומדן האחרון - כי הוא יצטרך להעפיל עד לגובה של 2,300 מ' ולעבור באזורים מועדים לרעשי אדמה. לכן מחיר ההובלה שסוכם עליו יהיה גבוה למדי, 3.3 דולר לחבית.

הקו בעייתי גם מבחינה פוליטית: הג'אר אלייב, נשיאה האוטוריטרי של אזרבייג'ן מאז 1993, חולה אנוש ושאלת יורשו לוטה בערפל. המצב בגרוזיה, שם יעבור הקו בסמוך לצ'צ'ניה, בלתי יציב כבר היום, וגם השלטון בתורכיה נתון במשבר. עם זאת הכול בטוחים שהצינור יונח, ועובדה היא שעוד ועוד תאגידים מנסים להצטרף לפרויקט בט"ס.

גם ממשלת רוסיה השלימה אתו, כנראה, אם כי היא מפעילה קו צינורות "מתחרה", המוביל נפט מדרום קזחסטאן לנמל נובורוסיסק שעל גדות הים השחור. רוסיה תוכל, על-ידי הנחת קו קצר יחסית (כ-400 ק"מ) מנמל זה מזרחה, לאורך חוף הים השחור, להתחבר לקו נפט רוסי קיים, ובאמצעותו, בבוא הזמן, לקו בט"ס המתוכנן. יהיה בכך יתרון אקולוגי עצום לכל מדינות האזור, משום שהוא יאפשר לרוסיה שלא להזדקק עוד להובלת נפט במכליות לים התיכון, דרך מיצר בוספורוס המסוכן.