הוקמה ועדת חקירה לבדיקת תחום עיריית לוד בגבולה עם המועצה האזורית חבל מודיעין ונתב"ג

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי מרדכי, מינה ועדת חקירה לבדיקת תחום עיריית לוד בגבולה עם המועצה האזורית חבל מודיעין. בראש הוועדה עומד פרופ' אריה שחר, והיא תבדוק את סוגיית השטחים המצויים מערבית לכביש מספר 1, את שטח נתב"ג, חסר המעמד המוניציפאלי, וכן את האפשרות לחלוקת הכנסות בין הרשויות המקומיות.

נושא מעמדו המוניציפלי של נתב"ג נדון בעבר, ובסוף ינואר 2001, לפני הבחירות האחרונות, הורה שר הפנים דאז, חיים רמון, לשנות את כתב המינוי של ועדת החקירה למיזוג רמלה ולוד, ולהוציא מסמכותה את נושא העברת מתחם איירפורט-סיטי לעיר לוד. בכתב המינוי של הוועדה נותר הדיון בעתיד מיקומו המוניציפלי של שדה התעופה בן-גוריון בלבד.

לפי הערכה, שינוי כתב המינוי נובע מאי רצונם של יזמי הפרוייקט להיכלל בתחום השיפוט של לוד, שבה הארנונה גבוהה פי שלושה מזו המשולמת במועצה האיזורית חבל מודיעין. כתב המינוי המקורי לוועדה פורסם בדצמבר 2000, ובראשה עמד גם אז פרופ' שחר. בכתב המינוי נכתב שהיא תבחן את איחודן של העיריות רמלה ולוד, את צירוף שטח נתב"ג, שהוא כיום חסר מעמד מוניציפלי, וכן את צירוף שטח איירפורט-סיטי, הנמצא בתחום המועצה האיזורית חבל מודיעין.

מטרת צירוף שדה התעופה ואיירפורט-סיטי היא גם צירופם של איזורי תעשייה ומסחר לעיר המאוחדת, מהם היא תוכל לגבות ארנונה. כחודש לאחר מכן - שונה כתב המינוי של הוועדה, ועל פי דרישה מפורשת של רמון, נמחק מכתב המינוי הדיון בשטח איירפורט-סיטי. כאשר פורסם כתב המינוי הראשון, אמר ראש עיריית רמלה, יואל לביא, שהאיחוד בין שתי הערים כדאי - רק אם יתווסף לשטח המוניציפלי של העיר המאוחדת גם שטח איירפורט-סיטי, וכי אין כל טעם לאחד שתי רשויות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך ללא יצירת מינוף כלכלי חדש.

מתחם איירפורט-סיטי הוצא כעת מעבודת הוועדה וזו תתרכז בנתב"ג ובתחומה של העיר לוד. איירפורט-סיטי הוא מתחם המשתרע על שטח של 750 דונם, עליו ייבנו כ-400 אלף מ"ר, מתוכם 150 אלף מ"ר המיועדים לתעשיית היי-טק ומשרדים, 35 אלף מ"ר המיועדים לבניית 650 חדרי מלון ולמרכז קונגרסים, 25 אלף מ"ר המיועדים לשטחי מסחר, ו-90 אלף מ"ר המיועדים לאחסנה.

המתחם נבנה על קרקעות מינהל מקרקעי ישראל, המוחכרות למושב ברקת, שליד נמל התעופה בן-גוריון, ושייך ב-81% לחברת יואל (אחרי שרכשה את חלקה של חברת אדמוב), בנק לאומי מחזיק ב-10%, ועו"ד שרגא בירן מחזיק ב-9% מהפרוייקט. כלל ההשקעות מוערכות ב-300 מיליון דולר. שווי המכירות וההשכרות כ-500 מיליון דולר.

הרעיון לספח את מתחם נמל התעופה בן-גוריון לשטח השיפוט של עיריית לוד, עלה בעת האחרונה לאחר, שבעבר נודע להנהלת הרשות על כוונה זו, כפי שעלתה מעת לעת. בבסיס הרעיון, שמהותו חיוב מתחם נתב"ג בתשלום ארנונה לעיריית לוד, משמעויות כלכליות כבדות ביותר על יציבותה הכלכלית של רשות שדות התעופה, ויכולתה לממש, לממן ולתקצב פרוייקטים בתקציב פיתוח, אשר לחלקם השלכה לאומית, כך גם פרוייקט נתב"ג 2000 שהוכרז בזמנו ע"י ממשלת ישראל כפרוייקט לאומי.

רשות שדות התעופה הודיעה כי היא מתנגדת לסיפוח נתב"ג ללוד. "מיום הקמת שדה התעופה", טענה הנהלת הרשות, "הוא תחום שיפוט מינהלי, שלפי החוק מנוהל ע"י הרשות, ולא נהנה בעבר ובהווה מכל שירות שהוא הניתן מרשות מקומית או עירייה".

הרשות טוענת, כי השדה: "מתפקד כמטרופולין עירוני לכל דבר, ומספק לעצמו שירותים מוניציפליים כגון פינוי אשפה, ניקיון, גינון, סלילה וביוב. בהתאם להוראות חוק הרשות, מופנים העודפים התקציביים שלה והכספים המגוייסים על ידה במסגרת הלוואות - לפיתוח תשתיות התעופה. משמעות הרעיון היא למעשה, מתן סיוע והטבה לאותה עירייה - על חשבון הסטת התקציבים המיועדים לפיתוח".

הרשות מסכמת וטוענת שכל ניסיון לסיפוח שטח נתב"ג לעיריית לוד והטלת ארנונה: "יערער את יציבותה הכלכלית, ויפגע קשות בפיתוח תשתיות התעופה בישראל".