"מה, המוסד לתקינה זה המוסד לניהול רווחי חברות הנדל"ן?"

לכאורה, התקן הזה מתבקש. אחרי הכל, האינפלציה בארץ בשנים האחרונות אכן ירדה לרמות מקובלות לזה של העולם המערבי, אם כי במחצית הראשונה של השנה היא הרימה ראש. אבל, מדובר כנראה על אירוע חד פעמי - רוב הכלכלנים סבורים שהאינפלציה בארץ תחזור לרמות מערביות.

במצב כזה, יש כאמור היגיון רב בהפסקת ההתאמה של הדו"חות למדד. אבל קיימת התנגדות עזה ליישום התקן. בפועל, המעבר לדווח נומינלי פוגע בתוצאותיהן הכספיות של חברות עתירות ברכוש קבוע.

עד עכשיו חייבה התקינה החשבונאית התאמה של הנכסים הקבועים. במילים אחרות, ניתנה תוספת הכנסה לחברה בגובה שיעור עליית המדד על הנכסים הקבועים. עכשיו זה עשוי להיפסק - וזה מקומם כמובן את חברות הנדל"ן, ובעיקר אלה עתירות הנכסים, שעלולות להיות הנפגעות העיקריות מיישום ההצעה לתקן.

"ההתאמה לאינפלציה בנויה על הנחה, שערכו של רכוש מסוים, כמו בניינים וציוד, עולה בזמן אינפלציה בדומה לשיעור עליית המדד", מסביר פרופסור אלי אמיר, יו"ר המוסד לתקינה חשבונאית. "מניחים שערך בניין עולה בדיוק כמו עליית המדד. אבל זה כמובן לא נכון. אין סיבה להצמיד את הבניין למדד, ואתה יכול להניח מה שאתה רוצה. אפשר להצמיד את זה למדדים שונים שאולי רלבנטיים יותר. מחיר הבניין בפרוש לא צמוד למדד.

"בעבר זה היה שונה. שררה אינפלציה גבוה בארץ מסוף שנות השבעים, ובשנים מסוימות זה הגיע למאות אחוזים. במצב כזה, דיווח כספי מותאם הוא באמת נחוץ, כי אין משמעות לדיווח נומינלי. באינפלציה גבוהה, למספרי ההשוואה לשנים קודמות אין משמעות. קוראי הדו"חות פשוט לא מפיקים ממנו ערך.

"אבל בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי ברמת האינפלציה בארץ, ובעקבות שינוי זה הוחלט במוסד לתקינה לחזור לדווח נומינלי כמקובל בעולם המערבי. זה הדיווח הנכון, שמספק למשקיעים את הערך הרב ביותר".

גלובס: יישום התקן עלול לפגוע בתוצאות חברות הנדל"ן. באיזה אופן?

אמיר: "זה תלוי ברמת האינפלציה, בסכום הרכוש הקבוע וההתחייבויות. למעשה, ככל שיש יותר רכוש קבוע החברות ייפגעו יותר, כי הן לא מקבלות את ההצמדה על הנכסים הקבועים בתור הכנסה".

גם את ההון העצמי היה צריך למדד על פי התקינה הקיימת, וככל שהחברה ממונפת יותר - כלומר שההון קטן ביחס למימון של החברה, אז ההתאמה היתה קטנה יותר. זאת היתה מעין הוצאה - הצמדה של התחיבות. עכשיו, כשהתיאום ייפסק, חברות עם הון עצמי גדול ביחס להתחייבויות ייהנו יותר, או ייפגעו פחות מהתקן. תמונת הראי - חברות עם התחייבויות גדולות יפגעו.

"זאת אכן בעיה שיש לחברות נדל"ן", מוסיף אמיר. "הרכוש הקבוע שלהן גדול והן חברות מאוד ממונפות. מכל מקום, קשה לומר מה יהיה גובה הפגיעה, כל מקרה לגופו".

- אני מניח שהמאבק מולם קשה?

"דווקא חברות הנדל"ן לא עשו דברים יוצאי דופן. הן הביעו את עמדתן נגד ההצעה לתקן הזה בהליכים המקובלים".

- שיכון ובינוי הגישה עתירה לבית המשפט.

"שיכון ובינוי הגישה עתירה לבג"ץ יחד עם חברת מקורות. זה התחיל עם חברת החשמל שהגישה עתירה ראשונה לבית המשפט המחוזי. העתירה נדחתה והוגש ערעור לעליון, ואז הגישו מקורות ושיכון ובינוי עתירה לבג"ץ.

שתי העתירות האלה אוחדו ונדונו ביחד".

- איפה זה עומד כעת?

"בתחילה הדיון נדחה לצורך השגת פשרה. אבל, אנחנו מוסד תקינה, אנחנו לא עושים פשרות. אין דבר כזה פשרות בתקינה. מה, ניתן התאמה של מחצית משיעור עליית המדד? אנחנו לא משרד האוצר שעושה פשרות ומגשר על בעיות. אנחנו עושים מה שטוב לקוראי הדו"חות. מה שנכון כלכלית. אז מה אם חברות הנדל"ן ייפגעו בתוצאות העסקיות בגלל יישום התקן? זה לא מעניין את המשקיע, שצריך לקבל את התמונה המהימנה על החברה".

- והיה דיון נוסף?

"בספטמבר אנחנו אמורים לקיים את הדיון האחרון. אנחנו קבענו אותו מראש. הרי ההצעה לתקן הזה כבר קיימת יותר משנה. האפקטיביות שלה נקבעה ל-2003, אבל כבר עם הגשת ההצעה היה ברור, שיהיו עוד דיונים לבחון, האם בזמן הזה היו אירועים שמצריכים שינויים בתקן".

- ותצליחו להעביר אותו?

"אותן חברות שערערו על התקן ניסו לומר שהליך התקינה לא תקין. שלא קיימנו דיונים ושלא שקלנו את זה נכון. אבל זה כמובן לא נכון. אנחנו אפילו הצגנו מסמך מפורט של נימוקים. הכל שקוף וברור. מעבר לכך, לגבי מהות התקן ברור שהוא מוצדק".

- המתנגדים לא יצליחו לטרפד אותו?

אמיר: "מתנגדים יש כל הזמן. ברגע שיגיע מתנגד על בסיס מקצועי, אני מוכן לשמוע אותו. אבל אם הוא יטען נגד התקן בגלל שהוא ירוויח פחות, אני אגיד לו שיתאמץ יותר כדי להרוויח יותר. מה, המוסד לתקינה זה המוסד לניהול רווחי חברות הנדל"ן?