הסדר העלויות והשינוי המבני בחברת מקורות מבשרים על פרק חדש בחברה בעלת מונופול המים, שידעה בשנים האחרונות משברים רבים. עם זאת, אין כאן עדיין בשורה לפרק חדש של תחרות בתפעול משק המים שלנו - תפעול שנותר בינתיים יקר מאוד.
מקורות נאלצה בשנים האחרונות להתנהל בלי יכולת לגייס מקורות מהמערכת הבנקאית כדי להיכנס לשורה של פרויקטים במשק המים, הזקוק כידוע לשיפורים מסוגים שונים, החל מטיפול באיכות המים, דרך השבת קולחין, פיתוח מקורות מים חדשים והתפלת מים מליחים ומי ים.
כל אלה דורשים השקעות כספיות ניכרות, שמקורות לא יכלה לעמוד בהן כל עוד לא חתמה על הסדר עלויות חדש עם המדינה, וכל עוד לא הצליחה לשנות את המבנה הארגוני שלה. שני אלה היו כרוכים בהשגת הסכם עם ארגון עובדי החברה, מהארגונים החזקים במשק, שעובדיו נהנים גם מתנאי שכר מהגבוהים ביותר במגזר הציבורי.
עובדי מקורות לא רצו שינויים ארגוניים, כי הם מדרך הטבע לא רוצים להכניס תחרות לתחום. בנוסף, הם ביקשו לנצל את המצב כדי לסכם על תוספות שכר ועל תנאי פרישה מועדפים לאלה שייאלצו לצאת ממנה עם ביצוע ההסכם.
בסופו של דבר, מה שהביא לחתימה על ההסדר הוא לחץ כבד ממשרד רה"מ, ובמקביל הצלחתה של הנהלת החברה לשכנע את העובדים בנחיצות המהלך. מה שבטוח - תחרות גדולה בתחום לא תהיה, מפני שרק 20% מהעבודות יוצאו החוצה (33% עד סוף תקופת ההסכם).
לפי שעה, עדיין לא נחתם הסכם שכר ופרישה עם ארגון העובדים, אבל גם כאן אפשר להניח בוודאות: עובדי מקורות ימשיכו להתמקם באחד השלבים העליונים של סולם השכר הציבורי, וגם המפוטרים יזכו לתנאי פרישה מעולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.