יחסי מפרק וכונס

ההחלטה ניתנה במסגרת מחלוקת שפרצה בין עו"ד יוסף הולנדר, שמונה כמפרק של חברה קבלנית לבניין, לבין כונס נכסים שהתמנה בהוצל"פ על זכויותיהם של מנהלי החברה.

החברה נקלעה לפירוק לפני כ-15 שנים, כשהנכס העיקרי שלה הוא פרויקט בנייה, בו נמכרו יחידות דיור לרוכשים שונים. הבעלות בפרויקט מתחלקת בין החברה לבין נכסיהם של בעלי המניות, המופקדים בידי כונס הנכסים.

המפרק חפץ לעשות שימוש בכספים שעתידים להתקבל מדיירים בכדי לסיים את הליכי רישום הבית המשותף, הליך שלהערכתו ישביח את הנכס. כונס הנכסים, לעומתו, מזהיר מפני הוצאת ההוצאה הנ"ל, בדורשו למכור את הנכס בהליכי הוצל"פ, כפי מצבו הנוכחי.

השופטת אלשיך אימצה את עמדתו של המפרק, בציינה כי כונס הנכסים נתפס לטעות משפטית.

סעיף 267 לפקודת החברות קובע כך: "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שקבע".

במקרה הנדון, כונס הנכסים מבקש למכור את הבניין כולו במסגרת הליכי הוצל"פ, ואין חולק שחלק ניכר מהבניין הינו רכושה של החברה שבפירוק. נמצא שבקשת הכונס משמעה פתיחת הליך כנגד חברה בפירוק.

"מצוותו של סעיף זה הינה פשוטה וברורה וחלה גם על הליכי הוצאה לפועל", קבעה השופטת אלשיך. "לעניין הגדרת 'הליך נגד החברה', הרי עסקינן בכל הליך שהחברה מעורבת בו כמשיב, או מתבקש סעד הנוגע במישרין לנכסיה ולזכויותיה".

"יוצא, כי עצם נקיטת הליכי הוצל"פ כנגד רכוש החברה בפירוק בלא להקדים וליטול אישור לפי סעיף 267 לפקודת החברות הינה פעולה הנוגדת את הדין, שאחת דינה להתבטל".

אפילו נושה מובטח המבקש להמשיך את הליכי הגבייה בהוצל"פ נדרש להקדים ולבקש אישור לצורך פעולה שכזו מאת בית המשפט. קל וחומר, כאשר מדובר בכונס שמונה קודם לפירוק בגין נשייה בלתי מובטחת.

לעניין המחלוקת שבין המפרק לבין הכונס, גישת האחרון, לפיה ראוי יותר למכור את הנכס "As Is", נראית כמוטעית, הן בשל הקשיים הכרוכים במכירתו של נכס שסכסוכים נטושים לגביו מזה שני עשורים, והן בשל מצבו הנוכחי של שוק המקרקעין.

בנסיבות שכאלו, יש טעם דווקא בגישתו של המפרק להשתמש בתכולת קופת הפירוק כדי להשלים את תהליך התב"ע. בעמדה זו תמך גם כונס הנכסים הרשמי.

(בש"א מחוזי ת"א 10065/02 עו"ד הולנדר, מפרק נ. ללזרי ואח', החלטה מיום 7.8.02. השופטת ורדה אלשיך)