ביהמ"ש אישר להגיש תביעה נגזרת בפרשת מכירת שיכון ובינוי לאריסון

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ה') בקשה לדחות על הסף את עתירתם של חברי ההסתדרות - שמעון שטרית, עדנה דוראון, יואב קריל ואניטה יונגר - להתיר להם להגיש תביעה נגזרת בשמה של ההסתדרות נגד חברת אריסון השקעות, נגד מנהל חברת שיכון ובינוי, עוזי ורדיזר, ונגד יו"ר מועצת המנהלים שלה, אפרים צדקה.

העתירה נוגעת לעיסקה שבה מכרה ההסתדרות בחודש דצמבר 1995 את אחזקותיה במניות שיכון ובינוי (כ-94%) תמורת 307 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 326 מיליון שקל. את המו"מ למכירת שיכון ובינוי ניהלו, בין השאר, ורדיזר וצדקה, שתיווכו בין ההסתדרות, אריסון השקעות ועובדי שיכון ובינוי. עובדי שיכון ובינוי רכשו 79% מהמניות, ואריסון רכשה את 15% המניות הנותרות שהחזיקה ההסתדרות. העובדים מימנו את רכישת המניות בהלוואות שקיבלו מבנקים, שלהן ערבו אריסון השקעות ומנהלה תד אריסון, ז"ל.

העותרים טענו, כי נסיבות המכירה, לרבות התמורה הנמוכה שקיבלה ההסתדרות, תנאי ההלוואה שניתנו לעובדים, וגם ניהול המו"מ על-ידי ורדיזר וצדקה, מצביעים לכאורה על התעשרות שלא כדין של אריסון וראשי שיכון ובינוי (המשיבים) על חשבון ההסתדרות וחבריה.

לטענתם, כחברי הסתדרות שנפגעו מכך, הם ביקשו להכיר בתביעתם כתביעה נגזרת, שתוגש בשמם מטעם ההסתדרות, משום שההסתדרות לא נענתה לבקשתם שהיא תגיש תביעה.

המשיבים התנגדו לבקשה והעלו שורת טענות לדחיית הבקשה על הסף.

השופט נסים ישעיה קבע, כי אין למנוע מהמבקשים לבקש אישור לתביעה נגזרת משום שאינם בעלי מניות בקרן ההסתדרות, החברה-הבת שהחזיקה בשיכון ובינוי ושהתקשרה בהסכם עם הרוכשים, וכי יש לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם החברה-הבת על אף שאינם בעלי מניות בה.

לדבריו, אפשרות זו תגביר את הפיקוח על פעילותם של אורגנים בתאגידים גדולים, שבהם משקלם ומעמדם של בעל המניות או החבר בתאגיד קטן מאוד, ובשל כך נמנעת מהם הגנה יעילה ואפקטיבית על זכויותיהם בתאגיד ועל זכויות התאגיד עצמו, אם הם סבורים כי נפגעו ממעשים בלתי ראויים של אורגנים שלו.

ישעיה הורה לצרף את קרן ההסתדרות כמשיבה נוספת לבקשה. לדבריו, יש לקבוע כי בעל מניות בחברההאם רשאי לתבוע בתביעה נגזרת בשם החברה-הבת, אחרת תישלל האפקטיביות והיעילות של תביעה נגזרת ככלי לפיקוח על אורגנים של תאגידים וכן לשם שמירה על זכויות המיעוט בהם.

ישעיה קבע עוד, כי בשלב זה אין מקום להתייחס לטענות המשיבים לעיכוב ההליכים, בשל קיומה של תניית בוררות באחד ההסכמים שנחתמו בין מוכרי שיכון ובינוי לרוכשיה. לדבריו, מקומן של טענות בשלב מאוחר יותר, לאחר שתאושר, אם תאושר, התביעה כתביעה נגזרת.

על טענה נוספת של המשיבים, שלפיה ההסתדרות היא אגודה עות'מנית ולכן לחבריה אין רשות לתבוע בשמה בהליך של תביעה נגזרת, קבע ישעיה, כי יש להחיל את הדין על תביעות נגזרות בחברות, גם על עמותות. לדבריו, האבחנה בין חברה ואגודה שיתופית מזה ואגודה עות'מנית מזה, רק בשל העדר אינטרסים כלכליים ישירים לחבר בעמותה, אינה מוצדקת.

לדעתו, יש להגן על האינטרסים הכלכליים של האגודה העות'מנית, באמצעות הענקת זכות לחבריהבעליה לתבוע בשמה ובמקומה, במקום שאורגנים שלה מסרבים לעשות כן משיקולים פסולים. ישעיה סבור, שאין למנוע מחבר הסתדרות את הזכות לשאול, לחקור ולתבוע בשמה אם הוא סבור, כי גופים שלה פעלו באופן בלתי תקין תוך פגיעה ברכושה או באיתנותה הכלכלית-כספית.

לדעתו, לחברי ההסתדרות עניין רב במצבה ובאיתנותה, במיוחד כשמצבה הקשה אילץ אותה למכור את נכסיה. הוא גם פטר את המבקשים מתשלום אגרה עבור הגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת.

ישעיה קיבל את טענת יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, והורה על מחיקתו כמשיב בבקשה, עקב העדר עילה אישית ספציפית נגדו.

ישעיה דחה את הטענות המקדמיות שהעלו המשיבים וקבע ישיבת תזכורת בתיק, לשם תיאום וקביעת מועדים לחקירת המצהירים, ל-30 בספטמבר הקרוב, טרם קיום הדיון בבקשה. (ת.א 1931/00).