חברות נדל"ן רבות פרסמו בשבוע שעבר תוצאות כספיות לרבעון השני. ניתן היה אמנם
לצפות להרעה משמעותית בעסקי החברות על רקע המיתון המתמשך, אבל בפועל חברות
הנדל"ן הגדולות, לרבות אפריקה-ישראל ואזורים, סיפקו, פחות או יותר, את הסחורה,
וגם חלק מחברות השורה השנייה בהחלט עמדו בציפיות.
אזורים דווחה ברבעון השני על רווח של כ-4.2 מיליון שקל על הכנסות של כ-218.4
מיליון שקל. לכאורה מדובר על הרעה בתוצאות - ברבעון הקודם הרוויחה החברה כ-21.8
מיליון שקל, על הכנסות של כ-214.4 מיליון שקל, אבל רוב הרווח ברבעון הראשון
יוחס לרווח הון כתוצאה ממכירת נכסי אזורים. בפועל, הרווחיות התפעולית של החברה
ברבעון השני ירדה קלות - מ-12.6 מיליון שקל לכ-11.8 מיליון שקל.
התוצאות הסבירות יחסית של החברה בשני הרבעונים הראשונים של השנה, מיוחסות למכירות
מוגברות של יחידות דיור. החברה מכה בתקופה זו כ-600 יחידות דיור בתמורה כספית
כוללת של 444 מיליון שקל, לעומת כ-340 יחידות דיור בתמורה כספית של כ-279 מיליון
שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני מכרה החברה כ-270 יחידות דיור בתמורה
כספית כוללת של 191 מיליון שקל, לעומת 170 יחידות דיור בתקופה המקבילה בתמורה
לכ-136 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בין הגורמים לשיפור, מזכירה החברה את הפיחות בשער השקל וכן את הירידה בשיעור
על משכנתאות בתחילת השנה, אם כי בינתיים המגמה התהפכה.
גם חברת דניה-סיבוס, המנהלת ומבצעת פרויקטי בנייה למגורים ושלא למגורים ושותפה
בהקמת כביש חוצה ישראל, דיווחה בשבוע שעבר על תוצאות הרבעון. החברה הרוויחה
ברבעון השני כ-8.4 מיליון שקל, על הכנסות של כ-282.9 מיליון שקל, לעומת רווח
של כ-10.4 מיליון שקל על הכנסות של כ-235.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. ברבעון
המקביל אשתקד הרוויחה דניה סיבוס כ-11.7 מיליון שקל, על הכנסות של כ-242.5
מיליון שקל.
אמנם, מדובר על הרעה בשורה התחתונה ביחס לרבעונים קודמים, אבל עדיין מציגה
החברה רווחיות מרשימה, תוך כדי גידול בפעילות העסקית. בפועל, מיוחס הגידול
בהיקף הפעילות לפרויקט כביש חוצה ישראל. החברה שותפה בשיעור של 33.3% ב"דרך
ארץ", שאחראית על הקמת כביש חוצה ישראל בהיקף מוערך של כ-3.6 מיליארד שקל.
ההסכם לביצוע הכביש נחתם באוקטובר 99', ובתחילת אוגוסט השנה נפתח המקטע הראשון
של הכביש בין מחלף אייל למחלף נחשונים באורך של כ-18 קילומטרים (מתוך כ-90
קילומטרים מתוכננים). סיום העבודות אמור להיות באמצע שנת 2004. החברה תצטרך
לזכות בפרויקטים משמעותיים כדי לסגור את "החור" הצפוי בהכנסות, והיא בהחלט
בכוון הנכון. צבר ההזמנות לביצוע של החברה עומד על כ-2.3 מיליארד שקל (אחרי
שבמחצית הראשונה נכנסו עבודות בהיקף של כ-575 מיליון שקל).
בסולל-בונה נמשך השיפור, אבל החברה עדיין מפסידה. החברה, שנחשבת לגדולה בארץ
בתחום התשתיות והביצוע, הפסידה ברבעון השני כ-13 מיליון שקל על הכנסות של כ-576.5
מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-18.8 מיליון שקל, על הכנסות של כ-523.7 מיליון
שקל ברבעון הקודם. ברבעון המקביל אשתקד הרוויחה החברה כ-5.9 מיליון שקל על
הכנסות של כ-585.7 מיליון שקל.
סולל-בונה, שגם היא שותפה בשיעור של 33.3% בבניית פרויקט כביש חוצה ישראל,
מצפה לשיפור בתוצאות העיסקיות ברבעונים הבאים, אך הנהלתה מדגישה, כי זאת בהנחה
שלא יחולו שינויים מהותיים בסביבה העסקית, בהחלטות הממשלה בנושא העובדים הזרים
וכן בהנחה שפניית החברה בבקשה לתוספת עובדים זרים תיענה בחיוב.
למעשה, קיימת תלות עזה בין ביצועי החברה ובין מספר הפועלים שהיא מעסיקה, אלא
שכמובן החברה מוגבלת במספר העובדים הזרים שהיא יכולה להעסיק. לאחרונה קבעה
הממשלה, כי תקוצץ מכסת העובדים הזרים בכ-50% (בפועל הקיצוץ הוא 30%) וכן כי
לא תותר עבודת זרים בפרויקטים ממשלתיים. אבל התאחדות הקבלנים ערערה על החלטה
זו ואף פנתה לבג"ץ.
בשבועות האחרונים קיבלה החברה את מיכסת העובדים הזרים לשנת 2002 המסתכמת ב-1,120
עובדים. הקצאה זו נמוכה ב-70% מההקצאה בפועל בשנת 2001, וזאת למרות שבהיקף
פעילותה לא נרשם קיטון שכזה. לכן, הגישה החברה ערער לשירות התעסוקה הן על המיכסה
והן בגין פרויקטים חדשים שהתקבלו מאז הגשת הבקשה, במקביל פנתה החברה לבג"צ
וביקשה את התערבותו. בג"צ ביקש את תגובת משרד העבודה לעתירת החברה.
מכל מקום, במידה וההקצאה לא תתוקן, עלולה להיות לכך השפעה כבדה על החברה -
מחסור בעובדים יגרום לעיכובים בביצוע פרויקטים בתהליך, לעיכוב בהתחלות של פרויקטים
חדשים, לירידה בהקפי הפעילות וכמובן להשלכה שלילית על תוצאותיה העסקיות של
החברה.
הכשרת הישוב קניונים ומרכזי מסחר בדרך כלל לא עולה לכותרות, כמו אמה - הכשרת
הישוב בשליטת משפחת נמרודי, אבל הדו"חות שהעבירה בשבוע החולף בהחלט מעניינים.
הרווח לרבעון השני הסתכם בכ-3.6 מיליון שקל, על מחזור של כ-19.1 מיליון שקל,
לעמת רווח של כ-3 מיליון שקל על מחזור של כ-14.2 מיליון שקל ברבעון הקודם.
החברה, שעוסקת בייזום הקמה וניהול של קניונים ומרכזי מסחר פתוחים, מחזיקה ב-67%
מהונה המונפק של חברה שמחזיקה בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. בנוסף, החברה היא
הבעלים של מרכז מסחרי ברעות וכן מחזיקה ב-51% ממרכז מסחרי פתוח בצומת ירקון.
החל מסוף הרבעון הראשון החברה הינה גם הבעלים של 75% ממרכז מסחרי בטורונטו,
בשטח של 21 אלף מ"ר. כל הנכסים במרכזים אלה מושכרים. מרכז זה נרכש יחד עם סקיי
ליין קנדה-ישראל (בה מחזיקה הכשרת הישוב ב-30%). הרכישה מומנה בהלוואה של 13.3
מיליון דולר קנדי מבית ההשקעות מריל לינץ' לתקופה של 25 שנים, הנכס מושכר כאמור
במלואו וההכנסות ממנו מגיעות לכ-2 מיליון דולר קנדי בשנה.
ישרס של שלמה אייזנברג פירסמה את תוצאותיה העסקיות בסוף השבוע שעבר. הרווח
הסתכם בכ-2.6 מיליון שקל על הכנסות של כ-66.7 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-1.7
מיליון שקל על הכנסות של כ-57.5 מיליון שקל ברבעון הקודם. ישרס, העוסקת בהשכרת
מבנים, יזום, תכנון, הקמה וניהול של מבני תעשייה ואחסנה, פארקים לתעשיות מתקדמות
ומרכזים מסחרים, השקיעה במהלך המחצית השניי כ-40 מילין שקל בנכסים ורכוש קבוע,
לרבות בפרויקט הגן הטכנולוגי בירושלים ופרויקט הר החוצבים בירושלים. האיכלוס
בפרויקטים אלה הוחל והוא צפוי להשפיע על התוצאות העסקיות כבר ברבעונים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.