נדל"ן זירו

אחרי הקטסטרופה שפקדה את ארה"ב, מי בכלל העלה בדעתו מחשבה על אדריכלות ואסתטיקה? מסתבר שלא מעט. בימים אלה מרכז נושא אחד את עיקר תשומת הלב ב"תפוח הגדול": מה ייבנה על חורבות מרכז הסחר העולמי, כיום "גראונד זירו". ספקולציות רבות עלו וחלפו באותה מהירות, אך ללא ספק מדובר בסוגיה המעניינת רבים. ראש העיר, מייקל בלומברג, כבר סימן תאריך יעד לקבלת החלטה סופית, והקרב על התכנון החל.

הוויכוח על עתיד האיזור כלל את משפחות הנפגעים, תושבי האיזור, אדריכלים, אמנים ויזמים. לכולם יש רעיונות. חלקם בעד אתר הנצחה, חלקם תומכים בשחזור מדוייק. הפנטסיה של בניינים חדשים הפכה למעין צורת התמודדות עם הכאב והצער העמוק עבור רבים. הצעות זרמו ממשרדי האדריכלים המובילים בעולם, אמנים מהשורה הראשונה והציבור הרחב. בחודש יולי האחרון, אף הוצגו שש תוכניות שזכו בקיתונות של רותחין, בלשון המעטה, שלא נאמר לעג.

ההחלטה כיצד ייבנה מחדש מרכז הסחר העולמי, היא מהלך היסטורי הדורש גדולה. כך מגדיר זאת האדריכל הישראלי, אלי עטיה, במאמר שפרסם לאחרונה בנושא בעיתון הניו-יורקי הנפוץ, "ניוזדיי". לדברי עטיה, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, הבעלים של הקרקע, יחד עם תאגיד הפיתוח של דרום מנהטן, האחראי על שיקום כל האיזור, פועלים באופן שיוביל לתוצאה בינונית ואף למטה מזה.

בחודש יוני האחרון התכנסו מספר אדריכלים מהמובילים בעולם כיום, בינהם ריצ'רד מאייר, סטיבן הול, פיטר אייזנמן, צ'ארלס גואטמי וגאי נורדנסון. הקבוצה הגיעה למסקנה, שהגורמים הרשמיים האמונים על הוצאת הפרוייקט לפועל פועלים על פי אמות מידה קונבנציונאליות, כנהוג אצל יזמי נדל"ן. לדעתם, הפעם הדבר צריך להיות שונה בתכלית.

הכללים ותנאי הסף שנקבעו לבחירת האדריכלים שיעצבו את הקומפלקס החדש נקבעו כך, שהם מותירים מחוץ לתמונה את גדולי האדריכלים היוצרים. לטענת חברי קבוצת האדריכלים, המחשבה שכל משרד אדריכלים יכול לבצע מגה-פרוייקט מסוג זה, משוללת יסוד.

ה"ניו-יורק טיימס" שילב ידיים עם חלק מהאדריכלים הללו, והחל מראשית השבוע מוצגת באתר הרשמי של העיתון התוכנית המקיפה ללשיקום גראונד זירו. זו כוללת מגדלי משרדים, מבני מגורים ואפילו מבנה אנטנה חדש, שעתיד להיות הגבוה בעולם. התוכנית של הקבוצה עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הגופים הרשמיים האחראים על הפרויקט: 11 מיליון רגל רבוע של שטחי משרדים, 600 אלף רגל רבוע שטחי מסחר ומלון בשטח דומה, וכמובן - שטח ציבורי פתוח, שיכלול את אתר ההנצחה לזכר ההרוגים.

עטיה, מצידו, הקים אתר אינטרנט עצמאי, בו הוא מציג את עמדתו, ואף מבקש מהגולשים לחתום על עצומה לפתיחת תחרות בינלאומית. עד כה למעלה מ-10,000 איש חתמו על עצומה זו, רובם אדריכלים.

באתר האינטרנט של CNN הקימו אתר נפרד המוקדש לאירועי ה-11 ספטמבר, בו ניתן, בין היתר, להציע הצעות שונות לבנייה מחדש של מרכז הסחר העולמי. בששת השבועות האחרונים נשלחו לאתר יותר מ-1,100 סקיצות שונות. רובן נשלחו מאת אדריכלים, ומיעוטן מאת בעלי מקצועות שונים.

בדבריו האחרונים כראש עיריית ניו יורק, אמר רודולף ג'וליאני כי על העיר ליצור במקום דבר שלא יישכח לעולם, וימחיש לכולם את תחושת הגאווה בלהיות אמריקני. הטרגדיה הגדולה, לדברי עטיה, היא, שהמוצר הסופי יהיה אסופה של מגדלים עם שימושים מעורבים, שאינם שונים כהוא זה מהנוף הסובב אותם.

רבים גורסים כי האדריכלים נחלקים לשני עולמות חופפים - תכנון וביצוע. אדריכל התכנון הוא היוצר ההופך רעיונות אבסטרקטיים למוחשיים, ועבודתו היא לקבוע את "תפארתו" או "עליבותו" של הבניין. אדריכל הביצוע מתרגם למעשה את עבודתו של המתכנן לבניין שירקום עור וגידים.

על-פי ה"ניו-יורק טיימס", בחיפזון להתחיל בפרויקט, פנו רשות הנמלים של ניו יורק ותאגיד פיתוח דרום מנהטן לחברות האדריכלים הגדולות ביותר בעיר, שהיקף ביצועיהן בפרויקטים אורבניים, תחבורתיים ותשתיתיים עלה על 100 מיליון דולר בעשור האחרון. יש האומרים כי ההקבלה המתאימה לכך, היא הזמנת שירות קייטרינג לאירוע רם מעלה מחברה המתמחה במזון מהיר - ולו רק בשל העובדה, כי החברה סיפקה מזון למיליוני אנשים בעשרות מיליארדי דולרים.

שתי הרשויות קבעו נחרצות, כי לא ניתן לתכנן ולבנות בניין בן 100 קומות שיעמוד בהתקפת טרור. המומחים מתנגדים לקביעה זו בתוקף. עטיה, למשל, קובע נחרצות כי בניין בן 100 קומות בטוח יותר מכל בניין בן 50 קומות. הקונסטרוקציה של בניין בן 100 קומות צריכה להיבנות, לדבריו, בצורה חזקה הרבה יותר מזו של בניין בן 50 קומות, ולו רק על מנת לעמוד בכוחות האופקיים והרוחביים שמופעלים על הבניין בשל רוחות ותנועות סייסמיות.

לאחרונה הועלו מספר הצעות לגבי הפתרון החילופי של מרכז הסחר העולמי. בין היתר, דובר על הצעתו של לארי סילברסטיין, היזם העומד בראש הקבוצה שחכרה את מגדלי התאומים שחרבו לתקופה של 99 שנה. "תהיה זו הטרגדיה של הטרגדיות", אמר סילברסטיין, "אם לא יבנו מחדש מגדלים באתר". היזם היהודי מכיר מקרוב את הבנייה במנהטן, לאחר שבנה בשנת 1987 את בניין מרכז הסחר העולמי מספר 7, בן 47 הקומות.

על-פי ההסכם שחתם סילברסטיין, חודש אחד בלבד לפני מתקפת הטרור, ישלם היזם מדי שנה 124 מיליון דולר דמי שכירות עבור החכירה. לו גם ניתנת הזכות לנסות ולהקים במקום אלטרנטיבה.

מרכז הסחר העולמי והבניינים שנפגעו סביבו, הכילו שטח של 15-13 מיליון רגל רבוע, ועלות הבנייה מחושבת על-פי 300 דולר לרגל רבוע. פרשנים סבורים, כי המניע לבניית מגדלי משרדים נמוכים יותר מ-110 הקומות של מגדלי התאומים, עשוי להיות חששם של דיירים להתמקם בקומות העליונות.

כך או כך, המאבק על עתידו של גראונד זירו כבר בעיצומו. אך בפתחו של יום השנה להתקפת הטרור, ניצבים מושל מדינת ניו יורק, ג'ורג' פטאקי, וראש העיר בלומברג, בידיים ריקות.