יש המאמינים כי יום יבוא, וירבה מספרם של הצדיקים ותלמידי החכמים שבקרבנו כחול אשר על שפת הים. בהגיע היום הנחשק הזה ניתן יהיה כנראה להמליץ, בלב שלם, על הטלת מסים "חכמים".
בשלב זה, מסים "חכמים" יתר על המידה עלולים להיחשב כמיקח טעות, ולעתים פגיעתם רעה.
נסקור להלן, בהקשר זה, שתי הוראות שנכללו לאחרונה בתיקון מספר 132 לפקודה (הרפורמה הגדולה) שתחולתן מיום 1.1.2003 ואילך.
מכירה "רעיונית" של נכסי הון, למי שחדל להיות תושב.
במסגרת הרפורמה התווסף לפקודת מס הכנסה סעיף חדשני (שסומן כסעיף 100א. לפקודה) ובו נקבע כי נכס של אדם תושב ישראל, שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל.
הוראה זו נועדה למנוע את הסדר המס השלילי, שאיפשר למי שאינו תושב ישראל להימלט (בפועל) מאימת המס, במקרים מסוימים.
כמו כן, נקבעו במסגרת הסעיף האמור הוראות המסדירות את מועד תשלום המס (בשל המכירה הרעיונית), לרבות מנגנון שמאפשר לראות במי שחדל להיות תושב ישראל, ולא שילם את המס במועד שבו חדל להיות תושב ישראל, כאילו ביקש לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס.
לכאורה, מדובר בהוראות מתקדמות ומוצדקות, אך זאת בהיבט התיאורטי.
בהיבט המעשי, מכל מקום, הדברים נראים מעט אחרת, מסיבות אלו: ככל שמדובר בנכסים שהינם זכויות במקרקעין בישראל או בהסדרים לדחיית מס בשל הקצאת מניות לעובדים בישראל - ההוראות הינן מיותרות מלכתחילה.
ככל שמדובר בנכסים שהינם מחוץ לישראל - ההוראות אינן ניתנות בפועל לביצוע.
ככל שמדובר בנכסים אחרים - ההוראות אינן ניתנות בפועל לאכיפה, והינן עלולות לגרום לניתוקם המוחלט של תושבי ישראל (לשעבר), ממדינת ישראל.
"עיקור" הפחת המתואם, לעניין חישוב המס בשל רווח הון במסגרת הרפורמה, הופחתו שיעורי מס רווח הון (בדרך כלל) לכדי שיעור של 25% (הוראה זו איננה מתייחסת לרווח ההון הריאלי עד "המועד הקובע").
סבר מי שסבר, כי אין הצדקה להתיר לנישום הישראלי "הנאת מס" בלתי מוצדקת (כביכול), ועל כן נקבע עתה, בסעיף 91 (1) (א) (המתוקן) לפקודה, כי על חלק מרווח ההון הריאלי - בגובה הפחת המתואם מהמועד הקובע בשל אותו נכס - יוטל מס "בשיעור המס שחל על ההכנסה שממנה נוכה הפחת".
לכאורה, מה לך הוראה "נכונה" וצודקת יותר?
מכל מקום, גם במקרה זה מתבקשות מספר שאלות, ואלו הן:
האם הכוונה למס ההיפותטי או למס האפקטיבי, שחל על ההכנסה ממנה נוכה הפחת? ומה עם ריבית והפרשי הצמדה?
האם המדובר במס הממוצע, או במס השולי?
מה הדין לגבי המקרים בהם לא נחסך (בפועל) כל מס, או שנחסך מס בשיעור הנמוך מ-25%, בשל הפחת?
ומה באשר לנישום, שהפך להיות תושב ישראל, לגבי נכס בחו"ל?
מדוע לא נכללה הוראה דומה במסגרת תיקון מספר 50 לחוק למיסוי המקרקעין?
עינינו הרואות, אשר על כן, כי מסים "חכמים" עלולים להחטיא את מטרתם, ויש לקוות כי לא כך יתרחש, במקרים הללו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
