פיתרון מיוחד לצרכים מיוחדים

ביום שישי השבוע תונח בעמק המצלבה בירושלים אבן הפינה למרכז אמנויות לילדי צמי"ד - אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים. הבית ישמש כמרכז לאמנויות ופעילות חברתית לילדים יהודים וערבים, ובבנייתו יושקעו כ-10 מיליון שקל, שנתרמו ברחבי העולם. לרגל הנחת אבן הפינה יגיעו מצרפת כ-200 תעשיינים, שגייסו מהקהילה היהודית בצרפת תרומה גדולה, המהווה בסיס לבניית הבית. במהלך האירוע יתקיים קונצרט, שהכנסותיו מוקדשות אף הן להקמת הבית.

את הכספים לפרויקט זה, כמו גם פרויקטים נוספים בירושלים, מגייסת הקרן החדשה לירושלים בראשות ראש העירייה אהוד אולמרט. הקרן הוקמה לפני כשנתיים, ועד כה אספה למעלה מ-50 מיליון שקל.

מנכ"ל הקרן, צבי רביב, מציין כי הקרן פועלת למען רווחת תושבי העיר והכספים מושקעים, בתיאום עם עובדי הרווחה בעיר, בפרויקטים של סיוע לאוכלוסיות החלשות. כך הושקעו כספים רבים בתמיכה במשפחות נפגעות אסון ורסאי, תמיכה במשפחות עולים חדשים אשר נפגעו בפעולות טרור, סיוע לנשים יוצאות אתיופיה, הקמה ושיפוץ של גני ילדים בשכונת גילה, הקמת מעבדות בבתי ספר, הקמת צהרונים בשכונות מצוקה ופרויקטים רבים נוספים.

לדברי רביב, תקציב הקרן עומד על 1.25 מיליון שקל, והשנה יגויסו תרומות בסך 5 מיליון דולר. העיריה, מצדה, התחייבה לתרום חצי מיליון דולר להקמת המרכז החדש ומימון הפעלתו.

מטה צמי"ד באגף חברה בעיריית ירושלים פועל מזה חמש שנים. הצורך בהקמתו נולד בעקבות טענות של הורים ואנשי מקצוע, שלאנשים בעלי צרכים מיוחדים אין מסגרות פנאי. מדובר באוכלוסיות של נכים, אוטיסטים, חרשים, בעלי תסמונת דאון, עיוורים ובעלי הפרעות נפשיות ורגשיות. אוכלוסיות אלה מונות כ-9,000 איש בירושלים, מהם כ-5,000 ילדים.

האב הרוחני של צמי"ד הוא יהורם גאון, המשמש כיו"ר המועצה לאוכלוסיית צמי"ד. הוא זה שנלחם על הכספים בתוך העירייה ומצטרף ליוזמות. מנהלת מטה צמי"ד באגף בעירייה, שרה סלמן, אומרת כי קיימים ארגונים כמו יתד, איל"ן ואחרים, המטפלים בסוגי אוכלוסיה ספציפיים, אך "אנחנו רואים את הטיפול באוכלוסיות הללו בראייה כלל עירונית, ודואגים להעסקתם בשעות אחה"צ. נכון להיום, פועלים בירושלים 11 מוקדי צמי"ד במגזר החרדי, במגזר הערבי ועוד". מוקד צמי"ד הוא מעין מתנ"ס, המספק שירותי פנאי לאוכלוסיות המיוחדות. בין השירותים - צהרונים, חוגי מוסיקה, מחול, דרמה, מחשבים ועוד. המטרה היא, להגיע בסופו של דבר לשילוב האנשים במסגרות רגילות. "אנחנו תומכים כספית בקבוצות צמי"ד, שבכל אחת מהן יש כשישה ילדים", מסבירה סלמן. "הצוות גדול ולעיתים הפעילות היא אחד על אחד. תקציב העיריה עומד על מיליון שקל בשנה, ואת השאר מנסים לגייס בחוץ".

לצורך קיום פעילות צמי"ד, נזקק המטה לסכום של 7-6 מיליון שקל בשנה. לדברי סלמן, היום מעוניינים יותר ויותר אנשים להצטרף למוקדים אלו, שפועלים בין השאר כדי להעלות את הדימוי העצמי של המשתתפים. אחד הפרויקטים הוא מועצת צעירי צמי"ד, שבמסגרתו נפגשים בני נוער מוגבלים או בעלי נכויות אחת לשבוע, ודנים בבעיותיהם.

בראש מועצת המנהלים של הקרן החדשה לירושלים עומד עו"ד יהודה רווה ובין חברי האסיפה הכללית - שלמה אייזנברג, שלמה אליהו, עו"ד יחזקאל בניש, איתן בן אליהו, מוטי זיסר, ויקטור מדינה, יוסי מימן, שלמה קליש, בני שטינמץ ואחרים.

כידוע, ירושלים היא אחת הערים העניות בארץ. 110 אלף איש מבין 670 אלף תושביה מצויים בטיפול מחלקת הרווחה של העיריה. לדברי סגן מנהל אגף הרווחה, אברהם הומינר, העיריה אינה מסוגלת לממן את כל פעולות הרווחה, ונעזרת בגופים תורמים. למרות ש-75% מתקציב הרווחה של העיריה אמור להגיע ממשרד העבודה והרווחה, בפועל מקבלת העיריה רק 62% מ-356 מיליון שקל של מסגרת תקציב הרווחה. "העירייה ממילא נותנת יותר מהנוסחה, אבל עדיין זה לא מספיק", מציין הומינר.

כתוצאה מחסר זה נפגעות פעילויות בנושאים של מועדוניות לילדים בסיכון, צרכים בסיסיים למשפחות, סיוע למפגרים ודרי רחוב, מכסות למעונות ופנימיות. בין הגופים האזרחיים, המסייעים לאגף הרווחה - הקרן החדשה לירושלים, השדולה למען העוני, סינגור קהילתי ועוד.