טעות בתשריט מצדיקה אורכה להגשת תביעת פיצויים

מדובר בפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה

11.2.2001

שופטת ביהמ"ש בתל אביב, שרה סירוטה, סבורה, כי טעות שנפלה בתשריט תב"ע היא סיבה המצדיקה מתן הארכת המועד להגשת תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. השופטת סירוטה סבורה, כי על שר הפנים לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על הארכת המועד במקרה בו נפלה שגגה בתשריט, וכי תיקונו של התשריט הביא לתוצאה שגם תושבים שרכשו את הזכויות מאוחר יותר יוכלו לפנות בתביעות, למרות שלפי החוק איחרו את המועד לכך.

השופטת סירוטה נדרשה לסוגיה זו בנוגע לתוכנית תחבורתית ששטחה כ-195 דונם בקטע שבין צומת קיבוץ גלויות לבין צומת חולון, בסמוך לאיזור בית הספר הולץ בתל אביב. עד כה הושקעו בפרוייקט, שעניינו ביצוע העבודות של העתקת תשתיות וסלילה בדרך חיל השריון בתל אביב - למעלה מ-100 מיליון שקל.

תוכנית המתאר אושרה למתן תוקף בדצמבר 94', ובחלוף כ-5 שנים הוגשה לביהמ"ש עתירה של תושבים שבתיהם סמוכים למיתחם. התושבים ביקשו להצהיר, כי הבתים נועדו להריסה, ולצוות על הרשויות לפתוח בהליכי הפקעה של המקרקעין עליהם בנויים הבתים.

בפברואר אשתקד פנו העותרים לשר הפנים דאז, נתן שרנסקי, בבקשה להאריך את המועד להגשת תביעות על נזקי התוכנית, בהתאם להוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. בתשריט של התב"ע נפלה טעות גרפית, שמקורה בהעתקה שגויה של תשריטי התוכניות המאושרות הקודמות. המשיבות טענו, כי אין בכך סתירה או שינוי של התב"ע המחייב פרסום תשריט חדש, וכי ניסיונם של העותרים להביא לפרסום חדש של התשריט משמעותו ביטול התב"ע.

עוד נטען בעתירה, כי בתיהם של העותרים אינם מיועדים להריסה אלא להרחבה, וכי העתירה הוגשה כדי להעניק להם זכות לתביעה לפיצויים, זכות שהתיישנה זה מכבר. לטענת המשיבות, השגגה שנפלה בתשריט אינה דורשת בהכרח את ביטולה והפקדתה מחדש של התב"ע.

השופטת סירוטה ציינה, כי ראוי היה שהתשריט יהיה תואם למלל, שהוא מתומצת ביותר, ולנספח האקוסטי. השופטת דחתה את המשך הדיון כדי לאפשר לצדדים לבחון את הצעתה, לפיה יתוקן התשריט ותפורסם מודעה על כך, ואז יוכלו העותרים להבנות מכך ולהגיש תביעה לפי סעיף 197, שאת מועדה המקורי איחרו. (עת"מ 00/ 1087).