חשש לגורלו של גשר 'עד הלום'

חשש מפני פגיעה ב'גשר עד הלום' שנמצא מזרחית לאשדוד, בעקבות עבודות של רכבת ישראל להרחבת מסילת הרכבת לאשקלון. המועצה לשימור אתרים נזעקה בשבוע שעבר למתחם גשר 'עד הלום', סמל לעצירת הצבא המצרי בדרכו צפונה לת"א ב-1948, כאשר נודע לה שרכבת ישראל מתעתדת לבנות גשר מקביל, במרחק ובמתכונת העלולים לפגוע קשות בגשר הקיים.

גשר 'עד הלום' היה שדה הקרב בו הצליחו לוחמי גבעתי ליצור נקודת מפנה בניסיון לעצור את הצבא המצרי בפלישתו לארץ במלחמת השחרור, והתקדמותו המהירה לכיוון תל-אביב. הצבא המצרי אכן נעצר בגשר 'עד הלום', 32 ק"מ מתל-אביב, ומכאן שמו. בקרב זה נהרגו למעלה מ-50 לוחמים, ורבים נפצעו. יש הגורסים, כי דבר בעצם לא מנע מהצבא המצרי להמשיך בדרכו צפונה ולכבוש את ת"א, אך המצרים החליטו לחנות באיזור לחניית לילה, ולמוחרת כבר לא הצליחו להתקדם. ברבות הימים, הקרב על הגשר נהפך למיתוס לאומי.

מדובר למעשה בשני גשרים, אחד לרכבת ואחד לכביש, אשר שימשו למעבר מעל נחל לכיש והיוו ציר תנועה מוגבל, בגלל הטופוגרפיה הקשה.

מאמצי חטיבת גבעתי הופנו לבלימת התקדמות הצבא המצרי. בו בזמן התרחשו קרבות קשים ליד מצודת יואב, ואילו כפר דרום ויד מרדכי נפלו.

הימים היו קשים, והיישוב היהודי ריכז מאמץ לבלום את פלישת כל צבאות ערב. הקרב על הגשרים היה נקודת המפנה.

לפני כעשר שנים תכננה המועצה לשימור אתרים אתר הנצחה, אשר מהווה יד לנופלים וממחיש להמוני בית ישראל את "מגש הכסף עליו נבנתה המדינה". האתר הוא יחידה אורגנית אחת של הפרטים הקיימים בשטח: הגשר, הפילבוקס והאנדרטה המצרית, כאשר השטח שביניהם הוא למעשה אתר הקרב.

מבנה גשר עד הלום: גשר נטוי על אפיק נחל לכיש, סמוך לכניסה הדרומית לאשדוד. הגשר נבנה בשלהי המאה ה-19 על-ידי התורכים, אשר הקימו אותו על 3 אומנות אדירות העומדות על יסודות גשר קדום מהתקופה הרומית. האומנה האמצעית פוצצה על-ידי מחלקה מגדוד 53 של חטיבת גבעתי בליל ה-15.5.48, ותוקנה אחרי המלחמה.

בימים אלו מתקינה הרכבת גשר נוסף, המקביל לגשר עד הלום וסמוך לו, ואשר עשוי לפגוע בגשר הקיים, אחד האתרים החשובים של מלחמת השחרור. המועצה לשימור אתרים, לאחר שגילתה את הפעולה בשטח באמצעות יאיר פרג'ון, מנהל אתר ניצנים, פנתה להנהלת הרכבת בבקשה לעצור מיידית את הפגיעה באתר.

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, הביע דאגה, ש"לולא הערנות של אנשינו בשטח, היינו עדים להרס של אחד מהאתרים החשובים למדינתנו מבחינה לאומית. זהו מחדל, שכשאר ניגשים לטפל במתחם כה חשוב לא נותנים את הדעת מראש לעובדה שמא הוא ייפגע או לא.

לדאבוננו, הדרך הלא מקצועית בה ניגשים לטפל באתרים ההיסטוריים של ארצנו מצביעה שוב על בעייתיות חמורה ביחסינו כמדינה לאתרי המורשת והתקומה שלנו".

דוברת המועצה לשימור אתרים, ענת שכטר-טוינה, מוסרת כי ישנה כעת הבנה מלאה בין רכבת ישראל למועצה לשימור אתרים לגבי חשיבות המסילה. הנהלת הרכבת נענתה לבקשה לבדוק את הנושא, ונקבע שייערך סקר היסטורי למתחם. כמו כן, נקבע שימונה אדריכל שימור מומחה מטעם המועצה לשימור אתרים, אשר ילווה את תכנון הגשר העתידי.