השמאי אדי סגמן מבקש לדחות את תביעת חקלאי גוש קטיף נגדו

לטענתו, באמצעות עורכי הדין ד"ר שמואל סעדיה ועמית המפל, התביעה נגדו במהותה היא תביעה להימנע מתשלום כספים, בניגוד לתביעות אחרות שהגיש נגד התובעים, לחייבם בתשלום כספים על יסוד מסמכים והתחייבויות ועל יסוד עבודה מאומצת שלו ושל צוות משרדו ומומחים שגייס למען התובעים.

לדברי סגמן, שווי המסמכים ושכר הטרחה לו הוא זכאי רחוק מאוד מהסך של שני מיליון שקל.

אם היה הכל מתנהל במישרין והתובעים, יחד עם כל החקלאים בגוש קטיף, היו משלמים את המגיע לו בשיעור 10% מכל סכום המענק התקציבי שקיבלו, גם אז הסכום המירבי היה מגיע לכ-1.4 מיליון שקל, לכל היותר.

לדבריו, לטענת התובעים, לפיה לא ביצע מאומה עבורם, אין כל רלוונטיות למסמכים עליהם חתמו, ואין בטענותיהם כדי להביא לביטול התוקף המשפטי של המסמכים.

הואיל ומהות המסמכים ומהות המחלוקות הוא חיוב כספי, וחיוב זה עומד על הסכום הנמוך מגבול סמכותו של בית המשפט המחוזי, סבור סגמן, כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה. (ת.א 1897/02).