זיופי צ'קים - שלא בשמם

איגוד ערים איזור דן, מלכ"ר עתיר במשאבים פיננסיים שאמון על הטיפול בביוב של גוש דן, כמעט ו"נעקץ" בחודשים האחרונים ביותר מ-150 אלף שקל, כאשר חבורת נוכלים הצליחה לשים את ידה על המחאה אחת שהוציא המוסד לאחד מספקיו. ההמחאה שוכפלה בשלושה עותקים לפחות, באמצעותם ניסו הנוכלים להרוויח את הכספים במרמה.

עותקי ההמחאות המזוייפות, שהגיעו לידי "גלובס", נראים בעין בלתי מזויינת כהעתק מושלם של ההמחאה המקורית. כל המחאה נושאת את הלוגו של בנק לאומי, את פרטי החשבון של איגוד ערים דן, את לוגו המוסד המקורי ואת מספרו של הסניף בו מנהל המוסד את חשבונו. על שלושת ההמחאות מתנוססות חותמת המוסד ושתי חתימות נוספות - של יו"ר המוסד ושל מורשה חתימה נוסף. אגב, החתימות זהות בכל ההמחאות, וההבדלים היחידים שניתן לזהות היו במספרי ההמחאות, בשמות המוטבים ובסך לתשלום.

אחת מהן, על סך 73,433 שקלים הופקדה ב-3 ביוני השנה לחשבונה של תושבת חיפה. השתיים הנותרות, על סך של 41,356 שקל ו-37,433 שקל, הופקדו כעבור שבוע לחשבונו של אדם אחר, גם הוא מאיזור הצפון.

למרבה המזל, שלוש ההמחאות המזויפות התגלו על ידי הבנק מיד לאחר שהופקדו. במכתב ששיגרה הנהלת בנק לאומי לאיגוד ערים דן ב-4 ביוני, נמסר כי ההמחאה הראשונה לא עברה את מערכת הבקרה בסניף, שהפנה את הטיפול בו להנהלת הבנק. בירור קצר שערכה השלוחה העסקית בלאומי, שם מנהל איגוד ערים דן את חשבונו, העלה כי ההמחאה הנושאת מספר זה כלל לא עזבה את משרדי האיגוד, וכנראה שזוייפה.

עוד התברר כי הנוכלים הצליחו, על פי החשד, לשים את ידם על המחאה מקורית ששלח האיגוד בדואר לאחד מספקיו בחיפה, ובאמצעותו הפיקו זיופים אותנטיים ככל הניתן.

הנהלת לאומי העבירה את המקרה לטיפול הביקורת הפנימית בבנק, והציעה לאיגוד ערים דן להתלונן במשטרה. עוד באותו היום מיהרו ראשי המוסד למפלג ההונאה של משטרת תל אביב, והגישו תלונה בעניין. לאחר ששתי ההמחאות הנוספות הופקדו גם הן, וזוהו כמזוייפות, הוגשה תלונה שנייה למשטרה.

על פניו, נראה הסיפור כפשוט להוכחה. ההונאה נחשפה עם הביצוע, וההמחאות המזוייפות נתפסו כשהופקדו לחשבונות הבנק של שני החשודים (שמותיהם שמורים במערכת). אלא שבשבוע שעבר, שלושה חודשים לאחר הגשת התלונות, הודיעה המשטרה לאיגוד על החלטת הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה בתלונה הראשונה. בתלונה השנייה, טרם התקבלה הכרעה.

הנימוק הרשמי לסגירת התיק בתלונה הראשונה הוא ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה". מדוע? סביר להניח, שעל מדפי הפרקליטות והמשטרה מעלות אבק עוד מאות ואלפי תלונות על זיופי המחאות במקרים חמורים לא פחות, שנזנחו מהנימוקים המוכרים כל-כך של חוסר בתקציב וסדרי עדיפויות. ככלל, נראה שבדומה למכת זיופי כרטיסי האשראי, גם בזיופי המחאות החליטו גורמי אכיפת החוק, יחד עם הבנקים והלקוחות, להרים ידיים - ולהתייחס אל התופעה כאל מס שהם נדרשים לשלם.

על רקע זה, יש לבחון בסקרנות את הנשק החדש למאבק בזייפני ההמחאות, שמשיק בימים אלה בנק לאומי, ושנחשף כאן לראשונה: מערכת ה-"positive pay", או בשמה העברי "המחאות בטרם תשלום".

"מדובר במערכת ממוחשבת שפותחה בבנק במיוחד עבור ארגונים שמנפיקים המחאות בכמויות מעל הממוצע, ושמאפשרת לזהות בצורה חד-חד ערכית כל המחאה שהוצאה על ידי הארגון, ולעלות על המחאות שזוייפו או טרם הונפקו על ידו", מסביר יצחק מלאך, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי והאחראי על המחשוב בבנק.

כיצד עובדת המערכת? ממשק מיוחד, שיותקן במחשביהם של לקוחות הבנק, יאפשר להם לשדר ישירות למסוף המחשב של הבנק את פרטי ההמחאות שהוציאו באותו היום. פרטי ההמחאות יישמרו במאגר נפרד במחשב הבנק. כאשר יבקשו המוטבים לפדות את ההמחאות, תערוך המערכת השוואה בין מספריהם הסידוריים לפרטי ההמחאות שדווחו על ידי הלקוח. המחאות שלא יופיעו במאגר לא יכובדו, ויועברו לטיפול ידני בסניף.

"אם מחר ינסה עבריין לזייף המחאות של חברת החשמל, למשל, המחאות שלא הוצאו בפועל על ידה, המערכת תדע לזהות אותם. במקביל, המחאות שהונפקו על ידי הארגון, יעברו מסננת טובה יותר", אומר מלאך.

"גלובס": כיצד נולד הרעיון?

מלאך: "בעקבות מקרה בו אחד ממוסדות התשתית הגדולים בארץ, שהוא גם לקוח של בנק לאומי, נפל קורבן לחבורת זייפנים שהנפיקה המחאות בשמו. ההמחאות היו זהות מבחינה פיזית כמעט אחד לאחד להמחאות המקוריות, כך שבעין רגילה של פקיד בנק, או באמצעים קונבנציונליים אחרים שקיימים, אי-אפשר היה לזהות את הזיוף. למעשה, התרמית התגלתה רק לאחר שהמחאה על סך מיליון שקל נפדתה על ידי הלקוח, כאשר הנזק כבר נגרם".

הזייפנים הצליחו להונות גם אתכם?

"המקרה לא אירע בבנק שלנו, אלא בבנק גדול אחר שעובד עם חברת התשתית. אבל הוא הדליק אצלנו נורה אדומה, שהצריכה מציאת מענה לזיופים כנגד לקוחות גדולים".

המערכת החדשה למניעת הונאות מיועדת לכל לקוחות הבנק?

"לא. ברור שעבור לקוח פרטי, שמוציא עשר המחאות בחודש, זה יהיה יקר מדי לבנות מערכת כזאת. זו מערכת גנרית, אבל היא מותאמת למידת הארגון".

במה כרוכה ההתחברות?

"ההתקשרות למערכת כרוכה בחיבור ממשקי של המוסד למערכת הממוכנת של בנק לאומי, וההתחברות פשוטה ומהירה. לא צריך להתקין מסוף מיוחד, למעט ממשק שאנו מסבירים ללקוח כיצד להתחבר אליו".

כמה זמן כבר פועלת המערכת?

"בחודשיים האחרונים היא פעלה במסגרת של פיילוט, במהלכו התחברו אליה מספר לקוחות גדולים. בימים אלה היא מוצעת לכלל הלקוחות העסקיים הגדולים בבנק".

עד כמה היא באמת נותנת מענה?

"המערכת היא סוג נוסף של חסימה מפני הונאות. היא לא סוגרת את כל הפרצות של הזיופים, אבל חוסמת את הפרצות ברמה אפקטיבית יותר. אם הצלחתי לשים את היד על המחאה מקורית עם מספר סידורי מסויים, ומחר אני אלך ואזייף באופן אותנטי את אותה ההמחאה, היא תעבור. אבל המערכת תמנע מהזייפן הממוצע להדפיס סדרות של המחאות שכלל לא קיימות או לא שייכות לארגון".

מצד שני, אפשרתם התחברות לקוחות היישר למחשבי הבנק, בכך פתחתם פתח להונאות מסוג חדש.

"המערכת לא בנויה ללקוחות קמעוניים, שמוציאים המחאה אחת, אלא ללקוחות מוסדיים שמוציאים מאות המחאות בחודש. אנחנו לא חוששים שהם ירמו אותנו". תכל'ס, נחלתם עד כה הצלחות במניעה?

"עדיין לא".

אני מניח שניסיתם לבדוק את יכולות המערכת בשלב הפיילוט.

"בפיילוט עלתה המערכת על כל המחאה שלא יצאה מהמוסד. בפועל, המערכת עוד לא עבדה על חי, כי היא לא נתקלה בהמחאה מזוייפת".

במקביל, איך אתם מתמודדים עם זיופים כנגד לקוחות פרטיים?

"בהגנות על ההמחאות עצמן. ההמחאות של בנק לאומי מודפסות על נייר בטחוני בעל מספר הגנות, שאם מנסים לזייף אותן או לבצע שינוי בשמות או במספרים, או לחילופין מצלמים את ההמחאה, אנחנו יודעים".

אתם מרגישים ירידה בשימוש של לקוחות בהמחאות בשנים האחרונות, בשל החשש מזיופים?

"לא. כמות ההמחאות בשוק לא יורדת, למרות שהשימוש בכרטיסי אשראי עולה".