"נסיונה של שיכון ופיתוח להתחמק מהגדלת התמורה באופן יחסי בשל השבח שנהנתה ממנו, הוא בבחינת התנהגות שלא בתום לב במימוש זכויות, ועל כן המושב זכאי לתוספת מחיר", כך קבע ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, בפסק דין חלקי בסכסוך בין שיכון ופיתוח למושב העובדים בית נחמיה.
חלק ממקרקעי המושב נגרע ממשבצת הקרקע שלו, אותה קיבל בחכירה ממינהל מקרקעי ישראל, צורף לתחום היישוב שוהם וייעודו שונה מחקלאות למגורים. בין המושב למינהל סוכם, כי בתור פיצוי בעד גריעת השטח יקבל המושב יחידות קרקע בשטח שנגרע לבניית דירות מגורים.
עוד נקבע בסיכום עם המינהל, כי המושב יהיה זכאי להעביר לאחרים את זכויותיו ליחידות הבנייה. בגין זכויות אלה שאושרו למושב, הוא התקשר בינואר 1994 בהסכם עם שיכון ופיתוח, שעניינו העברת זכויותיו לשיכון ופיתוח. למושב הוקנתה הזכות לבחור אם העיסקה תבוצע כעיסקת מזומן, או עיסקת קומבינציה.
בהסכם נקבע, כי בעיסקת מזומן תשלם שיכון ופיתוח למושב 21.6 מיליון שקל, ואילו בעיסקת קומבינציה תבנה שיכון ופיתוח למושב 14.5% מכלל הבנייה שזכותה להקים. שיכון ופיתוח זכתה בהטבה לבניית יותר דירות מכפי שנקבע בהסכם עם המושב, אך דחתה את דרישת המושב לתוספת מחיר, בנימוק כי המושב בחר בעיסקת מזומן, שסכומה נקבע בהסכמה הדדית. (ת.א 1315/97).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
