יוחי שניידר מרים ידיים. שלושה חודשים לאחר ששניידר רכש את השליטה בחברה מעזרא
הראל תמורת נזיד עדשים, הודיעה היום רוגוזין, כי היא נואשה מהניסיונות להגיע
להסדר נושים עם מחזיקי האג"ח שלה, ולכן לא תוכל להשיג מימון שיאפשר המשך תפקודה
כעסק חי. לפיכך נכתב בהודעת החברה, כי "למרבה הצער, אין מנוס מפירוקה של החברה".
בכך מסכימה החברה לבקשה שהוגשה לבית המשפט, למתן צו פירוקה ומינוי מפרק זמני.
רוגוזין הודיעה כי "בישיבת הדירקטוריון מיום 3.10.02 דווח לדירקטוריון, כי
לא נראה שהחברה תצליח להגיע להסדר נושים, דבר שהוא תנאי הכרחי על מנת לאפשר
לה לגייס את המימון הדרוש להמשך פעילותה כעסק חי. מרבית בעלי האג"ח של החברה
לא טרחו להשיב לפניותיה, ואפילו להיפגש עם נציגי החברה".
להודעה צורף נספח, ובו מידע מפורט ששימש כרקע להחלטת הדירקטוריון. על-פי הנספח,
לחברה חוב בלתי מובטח לבעלי אג"ח העומד על כ-81 מיליון שקל. החוב בערבות החברה
לבנק הפועלים עומד על סך של 17 מיליון אירו. החוב מובטח ע"י שעבוד של מניות.
לתעשיות רוגוזין חוב נוסף לבנק הבינלאומי, בסך 6.3 מיליון שקל. החוב מובטח
בשעבוד על אג"ח ומניות של החברה, המוחזקים ע"י חברות-בת.
בקשר לחברה הזרה קובלט, שהיא בעלת כ-10 דונם באיזור נצרת עילית, ואשר חלק מהלוואות
החברה מובטח במשכנתא העומדת להיות מוסבת מבנק הפועלים - תעשיות רוגוזין בוחנת
אפשרות למכור או לממש את המקרקעין למטרת מגורים. החברה החלה בבדיקת האפשרות
האם המשקיעים בתורכיה, שהמקרקעין מושכרים להם ואשר רכשו את נכסיה התעשייתיים
של רוגוזין קונברטרס, מעוניינים לרכוש את הנדל"ן.
תעשיות רוגוזין השקיעה כ-30 מיליון שקל ברכישה של כ-30% ממניות לידן סוכנויות
להשקעות, המחזיקה ב-6.7% ממניות די.בי.אס, חברת הלוויין. החברה בדקה אפשרות
למכור את אחזקותיה בלידן לבעלי המניות האחרים, ואת אחזקותיה העקיפות ב-די.בי.אס.
הודעת החברה היא למעשה המסמר האחרון בארון הקבורה של רוגוזין, שהחל להיבנות
בחודש מאי. כזכור, ב-8 במאי הודיעה החברה למחזיקי האג"ח, כי אין באפשרותה לעמוד
בתשלומי פדיון האג"ח שלה, בסך 26 מיליון שקל. על פי דו"ח הרבעון השני, לחברה
התחייבויות בהיקף של 210.4 מיליון שקל, מתוכם 77.8 מיליון שקל בגין האג"ח שהנפיקה,
ו-89.2 מיליון שקל בהלוואות בנקאיות לטווח ארוך. מול אלו עומד לחברה הון עצמי
של 16.6 מיליון שקל בלבד.
בעקבות הודעת החברה במאי, וכישלונה במציאת מקור נזיל לכיסוי פירעון האג"ח,
נקלעה רוגוזין לסחרור בשוק ההון. בסוף חודש יוני נאלץ עזרא הראל, בעל השליטה
בחברה, שספג ביקורת קשה על אי תשלום האג"ח בעוד הוא עצמו זכה לתשלומים נאים
למדי מהחברה ומחברות נוספות שבשליטתו, למכור את השליטה בחברה ליוחי שניידר
תמורת 100 אלף דולר בלבד.
שניידר עצמו, שבעת רכישת החברה הצהיר על כוונתו לשקמה, סירב לחתום על דוחותיה
הכספיים לרבעון השני, בנימוק שהוא לא שימש כנושא משרה בתקופת הדיווח, ולכן
אינו יכול להצהיר על נכונות הדוחות. שניידר פינה את כיסא יו"ר החברה (הוא מכהן
כיום כדירקטור מהשורה), ובמקומו מונה יוסף עדולמי, שגם חתם על הדוחות.
רוגוזין, נזכיר, הציגה הפסד של 14.3 מיליון שקל ברבעון השני, וגירעון עצום
של 50 מיליון שקל בהון החוזר של החברה.
במקביל למכירת השליטה בחברה, הוגשה לבית המשפט בתל אביב בקשת פירוק לרוגוזין
מטעם הנאמן לאג"ח, בנק אינווסטק. זאת לאחר שרשות ני"ע החלה לבדוק את התנהלות
הבנק כנאמן לחברה, כשבין השאלות הקשות שנשאל, התבקש הבנק להסביר לרשות כיצד
התאפשרה קריסת החברה בלא ידיעת הנאמן, ומה עשה הנאמן על מנת לוודא כי מחזיקי
האג"ח יזכו לקבל את הקופון הנכסף.
בקשת הפירוק הראשונה של אינווסטק לחברה נדחתה, אולם החברה פנתה שוב לבית המשפט,
כאשר מנגד הביע הכנ"ר את דעתו, כי יש לאפשר לחברה לנסות ולגבש הסדר נושים עם
בעלי האג"ח והבנקים, טרם מינוי מפרק. בית המשפט קיבל את דעת הכנ"ר, ולרוגוזין
ניתן פרק זמן לנסות ולהגיע להסדר מעין זה.
היום, כאמור, נכנעה רוגוזין והודיעה כי לא הצליחה לגבש הסדר עם נושיה. הסדר
כזה, אם היה מושג, היווה תנאי לקיומו של הסכם, לפיו התחייב עזרא הראל להעמיד
לחברה ערבויות בסך 18 מיליון שקל לטובת פירעון חובות החברה. התחייבות זו בטלה
לאור אי העמידה בתנאי זה.
כאמור, ברבעון השני הפסידה רוגוזין 14.29 מיליון שקל, מה שמביא את ההפסדים
הצבורים מתחילת השנה ל-16.77 מיליון שקל. חלק נכבד מההפסדים ברבעון, בסך כ-7
מיליון שקל, נגרם בשל הוצאות מימון, שלדברי החברה נובעות משחיקת איגרות החוב
שברשותה בעקבות העלייה החדה בדולר לעומת המדד.
במחצית הראשונה של השנה הציגה רוגוזין תזרים שוטף שלילי של 5 מיליון שקל, לאחר
שהציגה תזרים שלילי של כ-8 מיליון שקל ברבעון השני. כעת עומדת יתרת המזומנים
וההשקעות קצרות הטווח של החברה על 32.2 מיליון שקל. שחיקה מהותית נרשמה גם
בהונה העצמי של רוגוזין, שעומד בתום הרבעון על 16.6 מיליון שקל, לעומת 34.1
מיליון שקל בתום שנת 2001, ו-71.4 מיליון שקל בתום הרבעון השני אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.