הפסדי י.מושקוביץ ב-2001 הסתכמו ב-100 מיליון שקל

לפני כשבוע אישר ביהמ"ש מכירת חלקה של החברה בפרויקט יד אליהו תמורת 240 מיליון שקל

קבוצת י.מושקוביץ, הנמצאת בהקפאת הליכים לפני פירוק, פרסמה סוף סוף את דו"חותיה הכספיים לשנת 2001, באיחור של כחצי שנה. מעיון בדו"חות אלה ניתן להבין מדוע בחברה השתהו בפרסומם.

כך, למשל, הפסדי החברה בשנת 2001 תפחו לרמה של כ-100 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31.4 מיליון שקל בשנת 2000 והפסד של 8 מיליון שקל בלבד בשנת 99'. מחזור הפעילות של החברה הצטמק ל-89.4 מיליון שקל, בעיקר עקב אי-כניסת החברה לפרויקטים חדשים, לאחר שההכנסות בשנת 2000 עמדו על 350.5 מיליון שקל ובשנה הקודמת עמדו על 177.8 מיליון שקל.

עוד עולה מהדו"חות כי י.מושקוביץ עברה בשנת 2001 להפסד גולמי של 24.6 מיליון שקל, נתון המשקף את ההצדקה שניתנה לקיום הליכים משפטיים נגד החברה. ההפסד התפעולי עמד על 32.2 מיליון שקל בשנת 2001 והוצאות המימון של החברה על 7.5 מיליון שקל.

נוכח העובדה שגירעונה של החברה בהון העצמי עבר כבר את 100 מיליון השקלים, נראה כי עתידה לוט בערפל. לראיה, כבר בדו"חות הרבעון השלישי של שנת 2001 פרסמה החברה אזהרת "עסק חי", בו הודתה כי ייתכן ולא תוכל לממש את נכסיה או לסלק את התחייבויותיה.

כבר לפני כשנה וחצי פנתה החברה בבקשה לקבלת צו להקפאת הליכים נגדה ונגד 9 חברות קשורות. בקשתה אושרה ונמנעה האפשרות מנושי החברות להגיש תביעות משפטיות או להמשיך בהליכים כלשהם. לתפקיד הנאמן מונה משה סלומון ויוסי דר מונה למנהל מיוחד של החברה.

לפני כשבוע אישר בית המשפט המחוזי בחיפה את העסקה, במסגרתה תרכוש קבוצה בראשות פרופ' יצחק סוארי ואיש העסקים יגאל אהובי 50% מפרויקט המשרדים והמסחר אי.בי.סי ביד אליהו, ב-240 מיליון שקל. הקבוצה תרכוש את חלקו של הקבלן החיפני יוסף מושקוביץ, שנקלע לקשיים, וכל התמורה תועבר לבנק הפועלים, לכיסוי חובותיו. אלקטרה נדל"ן, שהיא בעלת 50% הנותרים בפרויקט, מחזיקה בזכות סירוב ראשונה, על פיה תוכל לרכוש את חלקו של מושקוביץ באותו מחיר, אם תודיע על כך תוך 90 יום לאחר חתימת החוזה, הצפויה בימים הקרובים.

הקבוצה הקונה תשלם 190 מיליון שקל במזומן, ואת היתרה, 50 מיליון שקל, בתשלומים לארבע שנים. חברים אחרים בקבוצה הרוכשת הם הברוקר צבי בירן ואיש העסקים חיים כהן. העסקה - הנחשבת לפרויקט הדגל של י.מושקוביץ באזור המרכז - כוללת 50% מהנכסים הבאים: בניין משרדים בן 18 אלף מ"ר המושכר למשרד החינוך (באמצעות מינהל הדיור הממשלתי) בחוזה לטווח ארוך, קומה מסחרית בת 3,400 מ"ר המושכרת לעסקים שונים וזכויות בנייה ל-34 אלף מ"ר נוספים, בעיקר משרדים.