פעם, כשהיית עושה קומבינות בשביעיות בליכוד, היית רץ לספר לחבר'ה בצחוקים. החברים היו עושים לך כבוד, והתקשורת תיארה אותך כפרח' או סתם טיפוס צבעוני. במינהל תקין כמעט ולא דנו. פעם, ידעו חברי התנועה לצפצף על כל זה בגדול.
רוצים ג'ובים? שאלה פעם לימור לבנת את החברים במצודת זאב.
"כן", נהמה התנועה לעברה.
ובכן, הבחירות שנערכו השבוע היו המשוכה האחרונה בקרב על כיבוש השיבר של הג'ובים. ברקע אומנם רחש המאבק בין אריאל שרון לבנימין נתניהו, אבל המצביע האמיתי הלך לקלפי כדי להתברג בסידור העבודה של המפלגה בשנים הקרובות. בעירייה וברשות המקומית הסמוכה לביתו, כמו-גם במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.
השבוע נולדו מאכערים שיעשו הון עתק ב"סידור העניינים" בבירוקרטיה העירונית, כמו-גם "יועצים" ו"לוביסטים" שיפענחו את הדרך לכיבוש המכרזים הממשלתיים הגדולים שיתפרסמו כאן בשנים הקרובות, כמו-גם אלה שיידעו לבנות מסילות ללבם של חברי הכנסת הנכונים, שלא לומר להחלטתם להצביע בדרך זו או אחרת. הבחירות האלה יגדירו אם כן מחדש את התרבות העסקית בבירוקרטיה הממלכתית, ואת השחקנים שיובילו אותה. מי יתעשר פתאום, מי יחוקק ומי יתרסק לתהום הנשייה.
אם לוקחים בחשבון שכל זה מתרחש על רקע מיתון ושחיתות מערכתית גוברת, אזי מותר לשער כי הבלגן הצבעוני של השבוע האחרון בליכוד לא יהיה אלא פתיח למאבקי כוח אימתניים, שיזרימו הון מפוקפק למערכת המפלגתית הרוטטת. כך יבער הליכוד באש התמיד, הגבולות ייפרצו ומערכת החוק תצטרך להתמודד עם אתגרים חדשים, שספק אם תוכל להם.
על רקע חולשתה של מפלגת העבודה, ובהיעדר אופוזיציה, יודע כל ליכודניק כי הגורל הטוב זימן לידו חלון הזדמנויות נפלא לסידור עבודה, ג'ובים והכנסה - לו, למשפחתו, אולי גם לשכנים. אין בעולם ראש ממשלה, שר או חבר כנסת שייוותרו אדישים במשחק הזה. הפרות האלה ירצו להניק אולי אף יותר מכפי שהעגלים ירצו לינוק. אלוהים מחבב עכשיו את חברי הליכוד, ועוד יותר את מי שנבחרו לוועידת המפלגה שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
