ויכוח: קוד פתוח, קוד סגור

האם הממשלה והממסד אמורים להעדיף תוכנות קוד פתוח? תלוי את מי שואלים. דורון אביגד בטוח שלא, עו"ד חיים רביה מנסה להסביר למה הוא טועה בגדול

נגד קוד פתוח / דורון אביגד

לא מעט צביעות יש ב"פסטיבל הקוד הפתוח", שנפתח רשמית בשבוע שעבר, בהצעת-החוק הנאורה לכאורה של חברת הכנסת נחמה רונן.

רונן, אם במקרה לא שמתם לב, הגישה בכנסת הצעת תיקון לחוק חובת מכרזים, שתחייב גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור לרכוש אך ורק תוכנות המבוססות על קוד מקור פתוח. כל חריגה מנוהל זה תחייב אישור של שר האוצר. זאת ועוד: סילבן שלום לא יוכל לאשר חריגות כאוות-נפשו, אלא ייאלץ לנמק כל אחת ואחת מהן בכתב. מפירי החוק, וזו הפתעה מסוימת, צפויים לקנס. כל המהומה - ובסוף רק קנס? למה לא כיסא חשמלי, משובץ תוכנה של סאן מייקרוסיסטמס?

* להמשך המאמר של דורון אביגד

בעד קוד פתוח / עו"ד חיים רביה

"לא מעט צביעות יש בפסטיבל הקוד הפתוח", מלין דורון אביגד במאמרו. לשיטתו, השאלה האמיתית היא זו: "איך יכולה מדינה, כל מדינה, להכניס את רגליה הממלכתיות למאבק כה גדוש אינטרסים עסקיים כמו המאבק על הקוד הפתוח?"

ובכן, היא יכולה - לא, היא לא יכולה, היא חייבת - מפני שאינטרסים לאומיים כבדי-משקל מצויים על כף המאזניים. אינטרסים אלה חורגים מהמאבק המסחרי העז שמנהלות חברות התוכנה זו בזו. אכן, המאבק סוער כדי כך, שהוא מסתיר את האינטרסים האמיתיים גם מכותבים שנונים ומפוכחים. כמובן, שאין בו כל רע כשלעצמו. להפך. הם נלחמים על הכסף שלנו? מצוין. זה חלומו הרטוב של כל צרכן באשר הוא, גם כשהוא מדינה.

* להמשך המאמר של עו"ד חיים רביה