באר-שבע: העיר העתיקה במרכז שבוע השימור

אירועי שבוע שימור אתרים בבאר-שבע ייפתחו ביום שני, 21 לאוקטובר, ובמהלכם יתקיימו אירועים, סיורים, תערוכות וימי עיון. במהלך השבוע ייחשפו לקהל פינות חמד ומבנים היסטוריים בעיר העתיקה של באר-שבע, שנבנתה על-ידי התורכים לפני כ-100 שנה. באירועים תשתתף משלחת רשמית מתורכיה, אשר מגיעה לחנוכת אנדרטה לזכר החיילים התורכים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.

באר שבע - חשיבותה של עיר באר-שבע משמרת רצף התיישבותי היסטורי של 6,000 שנה, מהארוכים בעולם. האדם הראשון שהחל ליצור תרבות וכלים מנחושת (התקופה כלקוליתית) השכיל להבין את הפוטנציאל של מי התהום הזמינים שיש לנחל ב"ש, וקבע כאן את מושבו. מאז ועד ימינו, התפתחו לאורך הנחל, בנקודה שאנו מכנים ב"ש, תרבויות מפוארות, כאשר המכנה המשותף לכולן הוא נושא המים.

ב"ש היא עיר שצמחה מהנחל, כאשר ניתן לסמן על מפת הרצף ההיסטורי מספר נקודות מרכזיות, שהפכו אותה מיישוב מדברי קטן וחסר חשיבות למקום הנזכר במקורות רבים ולמושג מוכר וידוע בעולם כולו. בולטות במיוחד הן התקופות של הכפרים הכלקוליתיים, בהם יצר האדם לראשונה נחושת והחל לקיים חיי שיתוף והתמחות מקצועית, ובהמשך עת הגיע לכאן אברהם אבינו, מייסד האמונה באל האחד, אשר בחר בבאר-שבע לחפור את בארותיו ולטעת את מושבו.

בעת החדשה בולטת תופעה ייחודית, והיא הקמת באר-שבע העותומאנית. החל משנת 1900 בונה השלטון העותומני עיר מפוארת בסגנון אירופאי, יש מאין. תוך שני עשורים משתנים פני האיזור כליל, וצומחים לגובה בתי אבן מפוארים מהיפים ביותר שניתן למצוא ברחבי האימפריה.

ב"ש הינה העיר היחידה אותה הקים השלטון העותומני מבראשית, בכל תקופת 400 שנות שלטונו. חשיבותה במרחב התפר שבמדבר הנגב אל מול החזית המתפתחת אל מול הבריטים היתה גדולה מאוד, כאשר עיקר המטרה היא להיטיב עם נוודי המדבר הבדואים ולהפכם לבני ברית, ע"י יצירת תנאי חיים מודרניים במונחי אותה התקופה, כגון בנייני ממשל, בתי ספר, בתי תפילה, גנים ציבוריים ואף תוכנית "בנה ביתך", בה מציע השלטון לבדווים מגרש ובית בסביבה חדישה.

המלחמה בין כוחות בריטניה לבין התורכים הופכת את חזית ב"ש למוקד הלחימה. הקרב מוכרע ב-31.10.1917, בדיוק לפני 85 שנה, כאשר ידם של הבריטים על העליונה. בקרב בב"ש הוכרע במידה רבה גם גורל האימפריה העותומנית כולה, ותוך זמן לא רב נכנסו כוחות הגנרל אלנבי לירושלים ואח"כ לדמשק, ובכך בא הקץ למאות שנות שלטון עותומני במרחב.

הבריטים המשיכו ופיתחו את באר-שבע תוך שהם שומרים על התכנון הראשוני, ובעת שפורצים כוחות צה"ל לעיר במלחמת העצמאות, המדינה הצעירה שבדרך פוגשת בב"ש עיירה קטנה עם תשתית גדולה, ומכאן ועד לייסוד עיר עברית הדרך קצרה. כיום מתגוררים בעיר קרוב ל-200 אלף תושבים.

עם השנים הוזנחו וננטשו נחל ב"ש והעיר העתיקה היושבת לגדותיו, ופינו מקומם לשיכונים מודרניים, אך נותר בהם הפוטנציאל הרב והייחודי כדי להשיב לנחל ולעיר את ההדר, וכמו בערים עתיקות בעולם כולו - להפוך את המוקד הגרעיני ההיסטורי למרכז חי ותוסס, המושך אליו אומנות, מוקדי בילוי ותיירות. עברה של העיר יש בו כדי לשמש מנוף לפיתוח כלכלי ותיירותי לעיר, לא רק בקנה מידה מקומי - אלא אף עולמי.

הפרויקטים המובילים כיום 2 פרויקטים גדולים ומרכזיים מתהווים בעיר. האחד הוא פארק נחל ב"ש, שייצור מרחב ירוק איכותי לאורך כל ציר הנחל החוצה את העיר, מרחב שגודלו זהה לפארק הירקון. הפארק ישלב מוקדי תיירות, נופש, היסטוריה ותרבות. לפרויקט זה שותפים עיריית באר-שבע, קק"ל, המשרד לאיכות הסביבה ורשות הניקוז שקמה-בשור.

בפרויקט זה הושקעו כבר עתה, באמצעות השותפים הנ"ל וגורמים נוספים כמו הקרן לשיקום מחצבות ומשרד השיכון - למעלה מ-10 מיליון שקל, וסכום זהה מיועד להשקעה כבר בעתיד הקרוב. סך העלות המוערכת לפארק, שתתפרס על פני מספר שנים, היא 90 מיליון שקל.

לצד פרויקט זה, נרקמת תוכנית לשיקום ופיתוח העיר העתיקה. כבר עתה הוחל בפיתוח המוקד הראשון, הנשען על הרחובות טרומפלדור וסמילנסקי. לפרויקט שותפים העירייה, המועצה לשימור אתרים, משרד התיירות והחמ"ת, בהיקף השקעות של 9 מיליון שקל. האדריכל הוא רחמימוב. הפיתוח כולל שיקום והסדרת הרחובות, חזיתות הבתים, תאורה ומוקדים ציבוריים.

לאחרונה חלה ההתעוררות מיוחדת בנוגע לעיר העתיקה מצד תושבי ב"ש והדרום, בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, אשר החליטו לקחת לידיים את נושא שימור העיר, ובשנה האחרונה נעשים מאמצים להעלות את חשיבות העיר ושימורה לראש סדר העדיפויות. פועלת בנושא הוועדה הדרומית של המועצה לשימור, בראשות שמוליק צוקרמן, ולצידו למעלה מ-50 פעילים ממרכז העשייה הציבורית בדרום, הפועלים כולם בהתנדבות.

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, ציין, שבעיר העתיקה חל בשנים האחרונות תהליך של שיבת בתי עסק ובילוי, מסעדות ובתי קפה. "אמנם עד היום לא זכו המבנים ההיסטוריים של באר-שבע ליחס של כבוד והערכה כפי שהיו ראויים להם. מבנים רבים נפגעו, מבנים אחרים מוזנחים ועל מבנים אחרים עדיין מרחפת סכנת הרס והתמוטטות. אך עם זאת, יש לברך על ההתעוררות המקומית החדשה והרעננה, אשר יזמה תוכניות שימור וגיוס אמצעים להחייאת העיר העתיקה.

"יזמים צעירים וותיקים מבינים ומנצלים נכון את הפוטנציאל הגדול של שימוש במבנים וחצרות בעל נופך היסטורי וארכיטקטוני, ובכך נשאבים למקומות הבילוי ערך מוסף גבוהה".

דוברת המועצה לשימור אתרים, ענת שכטר-טוינה, מוסרת שהמועצה מברכת על ההתעוררות הזו ומקווה שתסחוף אחריה את הרשויות השונות, במגמה עתידית של פיתוח והשקעה במתחם. כמו כן, המועצה תעמיד את מירב הסיוע הניתן למעורבים בתהליך החייאת העיר העתיקה ושימור העבר והמורשת.

2 פרויקטים נוספים ונקודתיים מקודמים בעיר בימים אלה. האחד צפוי להיות מושלם בקרוב:

מוזיאון הנגב לאומנות, אשר יחזור לשכון בבניין בית המושל המשופץ, בניין ששימש שנים רבות כבית העירייה הראשון של ב"ש. ייחוסו של המבנה הוא בערכו הארכיטקטוני, קשתות יפות ומרפסות גדולות. בעבר שימשה הקומה הראשונה לקבלת קהל, והקומה השנייה שימשה למגורי משפחה. אוצרת המוזיאון היא נגה ראב"ד, בהשקעה של 4 מיליון שקל. האדריכל הוא זאב גור.

בית הספר לילדי השייחים (פארק מדע לנוער): קרן רש"י, באמצעות פרויקט מדערום, יוזמת בימים אלה את הקמת פרויקט פארק מדע לנוער, כאשר בניין ביה"ס לילדי השייחים הינו אחד המבנים היפים והמיוחדים מבחינה ארכיטקטונית. הבניין בן הקומותיים, הפונה לרחוב העצמאות, עבר גלגולים רבים: בתקופות מסוימות שימש כבי"ס, ואף כבי"ח צבאי. לבניין הגדול יש גג רעפים הבנוי בצורה סימטרית עם כניסה מאכסדרה בת שלוש קשתות הנפתחת לאולם מרכזי גדול, עם חזית בניין מזרחית. המבנה ישמש במרכז הפארק, תוך שמירה קפדנית על שחזורו ושמירתו כמבנה היסטורי. המתכנן הוא אילן פיבקו.

שבוע שימור אתרים אותו יוזמת עיריית ב"ש עם המועצה לשימור אתרים, קק"ל והרשות לפיתוח הנגב, מטרתו היא לפתוח אשנב אל אותם בתים יפים ופינות חמד בעיר העתיקה, ולהזמין את הציבור הרחב לבוא ולהכיר פינות אלה. במהלך השבוע ייפתחו מוקדים רבים ובתים של אנשים פרטיים, אשר בכל אחד מהם תוצג תערוכה ייחודית או אוסף נדיר.

מקצת הבתים וסיפורם:

חצר היין של מיכאל (רח' סמילנסקי 25): מאחורי חומת החזית מגוננת חצר קטורה רחבת ידיים, שעץ מצל נטוע במרכזה. חצר כזו שימשה לבישול, לכביסה, למשחקים ולמנוחה בשעות הקרירות. מאז 13.12.77, היום בו הוכרז על פתיחת קרית האמנים ברחוב סמילנסקי, שימש הבית כגלריה לאמנות וכמרכז לפעילות תרבותית, בבעלותו של זכריה לירז. בתום עשר שנים נסגרה הגלריה. מאז שנת 1998 משמש המקום כחצר יין ומסעדה, בבעלותו של מיכאל רינת. במהלך השבוע החצר תהיה פתוחה כל יום מ-11:00 בבוקר ועד אחרי חצות, ויתקיימו טעימות של יינות הנגב.

"תות עץ" (רח' טרומפלדור 95): לאחר שחרור באר-שבע, היה הבית למרפאתו של רופא הילדים ד"ר אנדרי קוסולבסקי. בשנים מאוחרות יותר שימש המבנה למגורי שלוש משפחות עולים. בתחילת שנות ה-60 נרכש הבית ע"י משפחת הולנדר, ושימש למגורי משפחתו כ-30 שנה. בשנת 2001, כאשר כבר היה הבית במצב של הרס מתקדם, הוא שופץ ע"י בנו, זאב הולנדר, שהפכו לגלריה לריהוט מהמזרח. כיום מוצגת בגלריה תערוכת "טעם של פעם", חפצים משכבר הימים וצילומים ישנים, המספרים את סיפורו של הבית. בחזית הבית עץ תות בן כ-70 שנה, וצמד עצי דקלים נישאים כבני 80 שנה.

הסטודיו לקרמיקה של יהודית מאיר (רח' טרומפלדור 11): זהו הבית הבנוי בסגנון החצר הקטורה: חומה מפרידה בינו לבין הרחוב - להגנה על הפרטיות וכמסתור מפני הרוח והאבק. הבית בנוי אבן מסותתת, וחלונותיו הפונים לרחוב מסורגים. החצר הפנימית במבנה מסוג זה שימשה לבישול, כביסה, משחקי ילדים ומנוחת המבוגרים. מאז 1961 יהודית מקיימת במקום בית מלאכה לאמנות הקרמיקה. במהלך השבוע תתקיים תצוגה ומכירה של עבודות של מיטב אמני הנגב.

מטה מדבר - בית הנגבי לשעבר (רח' ההסתדרות 22): בית זה הוקם בשנות ה-30, ושימש למגוריה של משפחה נוצרית אמידה. אופיו מערבי יותר מזה של מרבית בתי העיר - קווי הבנייה ישרים, כפי שהיה מקובל בבנייה האופנתית באותה תקופה. הכניסה אליו אלכסונית, שלא כמקובל אז, וגג מרפסתו - בטון יצוק, שיטה חדשה בבנייה של שנות ה-30. עם שחרור העיר במלחמת העצמאות, שימש הבית למגורי המושל הצבאי של הנגב, סא"ל מיכאל הנגבי. כיום משמש הבית מרכז רב פעילויות בילוי - בית קפה, מסעדה ומרכז ספא הוליסטי. במסגרת השבוע תוצג לראשונה בארץ תערוכת החפצים הנדירה העוסקת במערכה על באר-שבע במלחמת העולם הראשונה.

מרכז המבקרים בבאר אברהם ישמש כמוקד הפעילות וכמרכז מידע למועדי האירועים והסיורים, בטלפון: 08-6234613. כמו כן, ניתן לקבל מידע נוסף באתר האינטרנט של המועצה לשימור אתרים:

www.shimur.co.il * רמי חרובי - תכנן תיירות סביבה ומרשת תרבות וחבר ועדת שימור אתרים דרום