נפגשים ליד הקבר

התחושה היא שעבודת התחקיר ההיסטורית ב"מלאכים נופלים" מנצחת את הספרות

לא המתים מסעירים את טרייסי שבלייה, אלא משכנם: המצבות, פסלי מלאכים ונשים בוכיות שנחצבו לצדם או מעליהם, סוגי האבן שמהן נבנו, אותו "קסם נוגה עם סוללות קברים המתפתלות במעלה הגבעה אל ארז לבנון מרהיב שניצב ברומה".

ביקור בבית-הקברות הייגייט בלונדון העניק לשבלייה את ההשראה לכתיבת "מלאכים נופלים". זה המקום שבו נפתחת עלילת הספר, ובמהלכו הוא ממלא תפקיד הרבה יותר נכבד מזירת התרחשות ורקע. הוא אחד הגיבורים ברומן ההיסטורי של מחברת רב-המכר "הנערה עם עגיל הפנינה": הלוך-נפש ומשא געגועים לחוויה ראשונית של ילדות, זיכרון של מפגש גורלי שהוליד אהבה ורעות, איבה ויריבות.

בבית-הקברות בהייגייט נפגשות בפעם הראשונה שתי ילדות בנות חמש: איו קולמן, בת למשפחה מכובדת מן המעמד הבינוני הגבוה, ולביניה ווטרהאוס, בת למשפחה ממעמד קצת יותר נחות. משתתף במפגש הזה גם הילד סיימון פילד, בנו של הקברן. הוא מוליך את שתי הילדות במסע הרפתקאות בשבילי בית-הקברות, ומשתף אותן בסודות של קברנים. מאז אחוזים גורלותיהם זה בזה, קשר שאליו נגררות המשפחות על-כורחן. הכול מסתמל באותה פגישה, באותו זמן ומקום: בית-הקברות כערש לידה של חיים חדשים, חיי הילדים וגם לידתו של עידן חדש וקץ קודמו.

הכול מתחיל ב-1901, בראשית מלכותו של המלך אדוארד השביעי, יום אחרי מות אמו, המלכה ויקטוריה. נוכחותו הקבועה של בית-הקברות בספר היא אולי תזכורת לכך שהעידן הוויקטוריאני עוד לא תם לגווע, והשמרנות עדיין מושלת למרות הרוח הליברלית שמבשר העידן האדוארדיאני החדש.

אין זה מפתיע שתקופת מפנה המאה ה-20 ריתקה את שבלייה, כמו יוצרים רבים אחרים. ב"מלאכים נופלים" ניסתה שבלייה לגולל את סיפורה של תקופה לא באמצעות "מחולליה" - ראשי מדינה והוגים - אלא מפי העדים- השותפים הזוטרים שלה: האנשים שנסחפו בגל התמורות האדיר, ולעתים רחוקות, ובמידות זעומות, הצליחו להניעו. שבלייה מעניקה לכל אחת מהדמויות קול משלה, ובוחנת כיצד כל אחת מהן מפרשת את חידושי הזמן ומתמודדת עמם - מהמצאת המכונית והטלפון דרך היתר לחופש מיני מסוים, ועד ראשית מאבקן של נשים על זכויות אזרחיות שוות.

אחת התמורות החשובות באה לידי ביטוי כבר במונולוג הפותח את הספר: "התעוררתי הבוקר עם גבר זר במיטתי. הראש הבלונדיני שמצאתי לידי בפירוש לא היה של בעלי. לא ידעתי אם להיות מזועזעת או משועשעת... תקעתי מרפק באיש הישן... 'החוצה', אמרתי". הנה משפט המבשר עידן חדש. הדוברת היא קטי קולמן, אמה של הילדה איו קולמן.

לצורך כתיבת התחקיר ערכה שבלייה, אמריקנית המתגוררת בבריטניה, תחקיר היסטורי וספרותי-היסטורי נרחב. מתוך חיבה יתרה למנהגי קבורה והלכות אבלות, הסתייעה גם בספרות מחקרית ענפה בנושא זה, כולל שיטות גינון ונטיעות בסביבת בית-הקברות.

מרתק כיצד שבלייה נוסקת ממומחיות-הקברים שלה לכמה אבחנות נוקבות על החברה האנגלית, ומסמנת מעברים ושינויים תרבותיים ופערי שמרנות-קדמה. אך התחושה היא שעבודת התחקיר ההיסטורית ב"מלאכים נופלים" מנצחת את הספרות. העלילה שבה תולה שבלייה את הסיפור ההיסטורי - חברות אמיצה בין שתי ילדות ממעמדות חברתיים שונים, כנגד האיבה הבין-מעמדית של משפחותיהן - קלושה מבחינה ספרותית ודלת דמיון.

"מלאכים נופלים" הוא בעיקרו מעדן לחובבי היסטוריה-לייט.

"מלאכים נופלים" מאת טרייסי שבלייה. מאנגלית צלה אלעזר. כנרת, 376 עמ'