שכר לימוד

חברת ISE הבורסאית, מפעילת שלוחת לטביה בישראל ואחת החשודות המרכזיות בפרשה, איבדה מאז התפוצצה הפרשה רבים מנכסיה, ובהם את המוניטין שלה בהפעלת שלוחות לימודים אקדמיות וחלק ניכר מהכנסותיה. כעת, באיחור של שנה, היא יוצאת לקרב מאסף על כבודה כחברה ציבורית, ועל כבודם של 7,500 תלמידיה, שנפלו בחודשים האחרונים בין הכיסאות.

מנכ"ל ISE, יוני שטריקס, סירב להתראיין לכתבה במצוות עורכי דינו, עד שתתקבל הכרעה בעניינו בחקירת המשטרה. השורות הבאות מגוללות את הפרשה, לראשונה, מנקודת מבטה של החברה. את חיצי הביקורת מפנים בחברה לכיוונו של הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, מי שהוסמך על ידי בג"ץ לקבוע אמות מידה להכרה בתארים לאלפי עובדי המדינה.

שלוחות האוניברסיטאות הזרות החלו להופיע בישראל בתחילת שנות ה-90. עד אז, נשמר המונופול של שבע האוניברסיטאות הגדולות על הלימודים האקדמיים. השלוחות הזרות לא נכנסו לארץ בדלת הראשית, בעקבות שינויי חקיקה כלשהם, אלא התבססו על לקונה בחוק, שלא אסרה את פעילותן. לסטודנטים הישראלים הציגו השלוחות אמנה בינלאומית, עליה חתומות מדינות רבות בעולם, המחייבת הכרה הדדית של המדינות באוניברסיטאות זרות - לרבות הכרה בתארים למתן תוספות שכר לעובדי מדינה.

"הרעיון בהקמת השלוחות הזרות בישראל היה שאתה סטודנט השייך לאוניברסיטה בחו"ל, פועל במסגרתה, מקבל את התואר שלה - ולאחר שסיימת את לימודיך וקיבלת את התואר, אתה מקבל עליו שקילות ממשרד החינוך. מאותו הרגע, אתה זכאי למלוא ההטבות והזכויות שמקנה תואר אקדמי באשר הוא, כולל תוספת לשכר, יכולת להתמודד על תפקידים במגזר הציבורי, קידום וכדומה", אומר בכיר ב-ISE. על רקע זה, צמחה בישראל גם שלוחת אוניברסיטת לטביה, אותה הפעילה חברת מודום, חברה בת של ISE.

בדו"ח סיכום החקירה, שהוגש באחרונה לבג"ץ על ידי ראש צוות החקירה המשטרתי בפרשה, פקד דודי בר, נטען כי לשלוחת לטביה לא ניתן מעולם רשיון כדין, וכי מסלולי הלימוד בה התנהלו ללא שום פיקוח. בחברת ISE טוענים אחרת. לדברי בכירים בחברה, שלוחת לטביה - שהחלה לפעול בארץ בשנת 1996 - הצטרפה לשלוחות זרות שכבר פעלו כאן, ופנתה למשרד החינוך ולמועצה להשכלה גבוהה בבקשה לקבל אישור פעולה. זאת, בהיעדר חקיקה בתחום.

במכתב שהוציאה המועצה להשכלה גבוהה בדצמבר 1996, נכתב בין השאר כי "אוניברסיטת לטביה אינה כלולה בין המסגרות המקבלות אישור פעולה מן המועצה להשכלה גבוהה, ולא תהיה מניעה מבחינת ועדת השלוחות של המועצה להשכלה גבוהה, כי אוניברסיטת לטביה תקיים בישראל את התוכניות האקדמיות המבוקשות, כפי שהותנה בפניה, בשיטת 'הלמידה מרחוק'". יחד עם זאת, אסרה המועצה על שלוחת לטביה להציג את אישור העבודה החלקי שקיבלה, כהיתר פעולה רשמי מטעם מדינת ישראל.

בפברואר 1998, לאחר שאלפי סטודנטים ניצלו את תנאי הקבלה האטרקטיביים של השלוחות הזרות ואת שיטת הלימוד המקלה יחסית שהציעו בדרך לקבלת התואר, נכנס לתוקפו תיקון 11 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שקבע לראשונה רגולציה על השלוחות האקדמיות הזרות. התיקון לחוק העניק למועצה להשכלה גבוהה סמכויות רישוי ופיקוח על השלוחות הזרות, כאשר התנאי העיקרי לקבלת רשיון היה האם הלימודים המתקיימים בשלוחה זהים לאלה המתקיימים באוניברסיטה בחו"ל.

לטענת ISE, החוק החדש הקנה לשלוחות הזרות תקופת מעבר בת שנתיים, במסגרתה כל שלוחה שפעלה לפני כניסת התיקון לחוק, היתה רשאית להמשיך לפעול ובלבד שהגישה בקשה לרשיון. תקופת המעבר הזו, היתה למעשה תור הזהב של השלוחות הזרות. אלפי עובדי מדינה מיהרו להשלים תארים ולדרוש תוספות שכר בעבורם. מתצהירים והערכות שהגישה המדינה לבג"ץ מתברר, כי העלות הכוללת למדינה עבור הטבות שכר לבוגרי אוניברסיטת לטביה, כולל תשלומי פנסיה, מסתכמת בכ-3.2 מיליארד שקל.

לטענת חברת ISE, בשלב הזה קיבלו משרדי החינוך והאוצר, בניצוחו של רכלבסקי, החלטה אסטרטגית לצמצם משמעותית את היקף הוצאות השכר המשולמות לעובדי המדינה שהשלימו תואר בשלוחות הזרות. בשנת 2001 כרעה המדינה תחת דרישותיהם של אלפי עובדי מדינה לתגמולים, בעבור תארים שהשיגו באמצעות השלוחות הזרות. משרדי הממשלה, שהופתעו מהיקף התופעה, מינו ועדה בין משרדית משותפת למשרד המשפטים, משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. עבודת הוועדה היא שהעלתה את החשדות שהובילו לחקירת המשטרה, ולחשיפת החשדות לשחיתות בפעילות שלוחת לטביה.

"זה לא מצב שאפשר לבוא בטענות לתלמידים, לאוניברסיטאות או לשלוחות. זו מערכת שהמדינה יצרה במו ידיה, משיקולים תקציביים ושיקולים של תשלומי משכורות, בניסיון להתנכל לשלוחות", טוען בכיר ב-ISE.

ביוני 2001, הקפיאה המחלקה להערכת תארים במשרד החינוך את מתן אישורי השקילות לבוגרי אוניברסיטת לטביה. באותה תקופה, סיימו מאות רבות של עובדי מדינה את לימודיהם בשלוחה. הנהלת החברה ניסתה בדרכים שונות לברר מה הסיבה לעיכוב. כעבור חצי שנה, כשנעצר שטריקס בידי חוקרי מפלג ההונאה של משטרת תל אביב, הוא כבר הבין.

7,500 עובדי מדינה למדו לתואר אקדמי בשלוחת לטביה - שוטרים, מורים ואנשי קבע בצה"ל, בינהם בכירים רבים. בדיון בבג"ץ אמרה המשטרה, למעשה, כי כל תוכנית הלימודים שהציעה השלוחה לתלמידיה היתה פיקטיבית.

ISE מתקשה להתמודד לגופו של עניין עם החשדות לשחיתות מצד הסטודנטים והמרצים, כפי שעלו מחקירת הפרשה. היא כן יוצאת נגד ההכללה בה נוקטת לטענתה המדינה, כביכול משיקולים זרים.

אנשי השלוחה מציגים דו"ח שהגישה המשטרה הצבאית לבג"ץ, בו נטען כי חקרה 51 חשודים מתוך כ-3,000 אנשי קבע שלמדו בתוכנית לטביה. "יש הבדל גדול בין מכירת תואר בכסף ל-7,500 איש, לבין כמה עשרות סטודנטים שהעתיקו או קנו עבודות. כל מקרה שנחשף הוא חמור ולא בסדר - אבל הפרופורציה שונה לגמרי", אומר הבכיר. על טיעון דומה מתבססים מאות שוטרים ואנשי קבע, שעתרו לבג"ץ - ונידחו.

בג"ץ דחה את עתירות בוגרי שלוחת לטביה וחברת ISE, ב-26 באוגוסט, והורה למדינה לקבוע אמות מידה, לפיהן תפעל בשקילת תארי השלוחה. ב-1 באוקטובר הודיע רכלבסקי לבג"ץ כי המדינה לא תכיר בתארים הניתנים על ידי שלוחת אוניברסיטת לטביה, כתואר מוכר לצורך מתן הטבות שכר. ההחלטה התייחסה ל-3,500 עובדי מדינה שכבר מקבלים תוספות שכר, ולאלפים נוספים המחכים לאישור.

לסטודנטים שנפגעו מההחלטה הוצע לעבור מבחן ידע, או ללמוד לתואר באוניברסיטה מוכרת, במימון חלקי של המדינה. במקביל, יקיים האוצר שימועים בסוף החודש לנציגי העותרים, וזאת כדי לקבוע ספציפית מי מבוגרי לטביה יוכר לצורכי תוספות שכר. ב-ISE, כאמור, סבורים שמדובר במשחק מכור, ומתכוונים להחזיר את ההכרעה לבג"ץ.

תגובת האוצר לטענות: "על פי המידע שיש בידי המדינה, השלוחה מנעה מהמועצה להשכלה גבוהה לבצע ביקורת לצורך בדיקת הבקשות לרשיון. הבקשות לרשיון כללו מצגים כוזבים, כגון רשימת מרצים שלא לימדו בשלוחה. בשלוחה היה רישום רטרואקטיבי ופיקטיבי של סטודנטים - במטרה להיכלל בקבוצה שתוארה יוכר לצורך דירוג מהנדסים במשטרה ובצה"ל.

"אי הסדרים שהתגלו בשלוחה כללו: אי-מילוי מועד רישום התלמידים בטפסי הרישום; סטודנטים שסיימו לימודיהם מבלי שיש בידם תעודת בגרות; מסלול לימודים 'מואץ' של חודש ימים המקנה את התואר; קיום 'תעשייה' של מכירה וקניית עבודות, בסיוע אנשי השלוחה; ועוד רשימה ארוכה של אי-סדרים, אשר מביאה למסקנה לפיה בשלוחה האמורה לא התקיימו לימודים אמיתיים לתואר ראשון או שני.

"מידע חמור זה, הוא שהנחה את משרדי הממשלה לפעול לביטול ההכרה בתארים שנלמדו באוניברסיטת לטביה, בכפוף לשימוע שייערך בקרוב לגורמים הנוגעים לעניין, ואין שום שחר לטענה כי לחיסכון הכספי הצפוי מביטול ההכרה היה חלק בהחלטת הממונה על השכר בנושא זה".