המלצת תמ"א 34 ב' למים: ריכוז מתקני ההתפלה

על-פי תוכנית אתרי ההתפלה, שתוגש בעוד שבועיים, יתווספו למשק המים עד 2020 750 מיליון מ"ק - רוב הצריכה העירונית

בעוד כשבועיים יגיש צוות התכנון של תוכנית המתאר הארצית למים (תמ"א 34ב') לצוות ההיגוי של משרד הפנים את תוכנית אתרי ההתפלה.

אמנם תוכנית המתאר נמצאת בשלבי תכנון ראשוניים בלבד, אך בשל מצבו הקשה של משק המים, ומאחר שבשטח כבר אושרו מספר אתרים להקמת מתקני התפלה, התבקש צוות התכנון, ממשרד האדריכלים פייטלסון-שילה-יעקובסון לזרז את קטע התוכנית העוסק בהתפלה. בשלב מאוחר יותר יושלמו יתר פרקיה.

על-פי תוכנית המתאר, ובהמשך לתוכנית הממשלה, עד 2004 יותפלו בארץ כ-400 מיליון מ"ק מים. לאחר מכן יתווספו למשק המים בכל שנה עוד 20 מיליון מ"ק מים מותפלים. על-פי הערכה זו, עד 2020, שהיא שנת היעד של התוכנית, יותפלו בארץ כ-750 מיליון מ"ק מי ים, שהם רוב הצריכה העירונית.

לדברי ראש צוות התכנון, האדריכל יונה פייטלסון, תוכנית המתאר תומכת בריכוזיות של מתקני ההתפלה, כך שבכל אתר שיוקצה התפלה תיוצר כמות מים גדולה ככל האפשר.

בחוף אשקלון, שם מוקם מתקן ההתפלה הראשון על ידי קונסורציום VID מוצע להתפיל 150 מיליון מ"ק מים. כך גם באשדוד, שם מקימה מקורות מתקן התפלה שיפיק 45 מיליון מ"ק. לדעת צוות התכנון יש להוסיף במקום עוד אתר התפלה כדי להשיג ניצולת טובה של השטח.

באתר פלמחים מוצע להתפיל כ-250 מיליון מ"ק מים. האתר יכלול את מתקן ההתפלה בפלמחים, בו מתכננת ויה מאריס להתפיל כ-30 מיליון מ"ק. על-פי התוכנית מתקן התפלה זה יוגדל עד ל-100 מיליון מ"ק, ואילו בשפד"ן יוקם בשלב מאוחר יותר מתקן נוסף שיפיק גם הוא כ-100 מיליון מ"ק מים נוספים.

צוות התכנון מתכנן לאפשר הקמת מתקן התפלה של 200 מיליון מ"ק גם במקבץ חדרה, במתקן שיוקם בחדרה או בקיסריה. לאחרונה פרסמו האוצר ומכרז התשתיות מכרז להפקת 100 מיליון מ"ק מים בקיסריה, כך שבמקום קיימת עתודה של עוד 100 מיליון מ"ק. בצפון הארץ מתוכנן מתקן קטן בלבד שיפיק 30 מיליון מ"ק מים מותפלים. על-פי המלצת הצוות ניתן יהיה להפיק באתר זה עד 50 מיליון מ"ק. עוד הראו הבדיקות, שאין להקים מתקנים גדולים נוספים.

במהלך הבדיקות בחן צוות התכנון שלוש שיטות הקמה, מרוכזת, מבוזרת ומשולבת, ובחר בסופו של דבר בחלופה המשולבת, כשהיא קרובה יותר לחלופה המרוכזת. משמעות הדבר היא העדפה ברורה לשיטה הנוטה לרכז את המתקנים במספר קטן של אתרים, על פני פיזורם על פני החוף.

צוות התכנון בחר בשיטה זו, למרות שהוא מודע ללחצים הרבים המופעלים על גורמי התכנון מצד יזמים, לאשר שורה של מתקנים קטנים, שיאפשרו לכמה שיותר חברות לזכות במכרזי מים. לדעת צוות התוכנית, השיטה המרוכזת נכונה גם מבחינה נופית, שכן השיטה המבוזרת גורמת לפיזורם של מספר רב של מתקנים לאורך החוף, ולחשש מפני פגיעה בו.

על-פי הערכת צוות התכנון, כדי ליצור מיליון מ"ק מים בשנה יש צורך בדונם קרקע אחד. שטח זה כולל גם יכולת איגום של מספר שעות למים המיוצרים. לשם כך מאמין צוות התכנון, יש לעשות ניצול מיטבי של השטחים הקיימים.

הצוות ערך גם בדיקה כלכלית שבה נבחנו מודלים להפקת 600 מיליון מ"ק מים, להפקת 800 מיליון מ"ק מים בשנה, ולהפקת מיליארד מ"ק מים בשנה. גם כאן העלתה הבדיקה, שחלופה מרוכזת עדיפה על פני חלופה מבוזרת. להערכת פייטלסון, מתקן גדול נכון יותר מבחינת אספקת המים, כיוון האספקה ובמיוחד מהבחינה כלכלית.

פייטלסון מדגיש, שתוכנית המתאר אינה פוסלת לחלוטין קיומן של אופציות מקומיות להקמת מתקני התפלה קטנים ליד ערים גדולות. כך למשל, באם יחליט יזם להקים מתקן המפיק 25 מיליון מ"ק בשנה ליד חופי תל אביב, התמ"א לא תמנע זאת ממנו. במקרה כזה יהיה על היזם להגיש תוכניות מפורטות, שיעמדו בדרישות איכות הסביבה. אם מתקן כזה יאושר, הוא יהיה חלק מתוך התוכנית הארצית להפקת 750 מיליון מ"ק. גם אם התוכניות ליבוא מים מתורכיה יצאו אל הפועל, יהיה צורך להקים מתקן לפריקת המים ומתקן איגום למים היוצאים מהאוניות לפני כניסתם למערכת הארצית.

לדברי פייטלסון, מטרת תוכנית המתאר היא לא רק לאתר מקומות למתקני התפלה, אלא גם להסדיר אחת ולתמיד את כל נושא המאגרים, מי התהום, ניקוז, החדרה, הובלת מים השבת קולחים ועוד.