גבולותיה של קניה עם סודאן ואתיופיה בצפון וסומליה במזרח מתגלים כמקור פרנסה
עשיר עבור תושבי עיר הבירה ניירובי, בעיקר באיזור איסטליי. זאת, עקב נהירה
המונית של פליטים לעיר בעשר השנים האחרונות, בעקבותיה עלו מחירי הדירות להשכרה
ונפתחו מאות בתי קפה ומסעדות ואלפי קיוסקים.
מאז שנת 1991, עת התמוטט שלטונו של הנשיא מוחמד סיעד בסומליה, החלה נהירה של
פליטים סומליים לאיסטליי. לפליטים אלה הצטרפו במהלך השנים האחרונות גם פליטים
מאתיופיה, ובאחרונה, בעקבות המצב הביטחוני המתוח, גם מסודאן. כיום נאמד מספרם
הכולל של הפליטים בניירובי ב-50 אלף איש, רובם הגדול מסומליה.
נהירת הפליטים לעיר גרמה לשגשוג אדיר בשוק הדירות להשכרה, שלפתע הפכו למצרך
נדיר. כתוצאה מכך עלה שכר הדירה במאות אחוזים, ומצוקת הדיור הפכה אקוטית. דירות
בנות חדר אחד, למשל, הושכרו בעבר ב-20 לחודש. כעת האמיר מחירן פי 5, והוא עומד
על כ-95 דולר.
דירת שני חדרים, שהושכרה בעבר תמורת 40 דולר לחודש, עולה כיום 140 דולר - סכום
עתק במונחים מקומיים. כך נוצר מצב אבסורדי, בו הפכה השכונה בניירובי לאחת היקרות
בקניה, וזאת כאשר היא מתאפיינת באוכלוסיה משכבה סוציו-אקונומית חלשה במיוחד.
החרפה נוספת במצוקת הדיור נגרמת בשל העדפת חלק מבעלי הבתים להפוך את דירות
המגורים שלהם למעין מלוניות או בתי הארחה, בהם יכולים הפליטים לשלם רק עבור
מיטה. ריבוי המתאכסנים בבתים מעין אלה הביא לשגשוג בתחום העסקים הקטנים, כאשר
בעלי הבתים זיהו את הפוטנציאל הטמון באלפי אנשים שאין להם אפשרות לבשל בביתם,
והפכו את בתיהם למסעדות או לבתי קפה. גם חנויות למזון צצו כפטריות אחרי הגשם,
וכיום פועלים באיזור איסטליי לבדו כ-2,000 קיוסקים, שנפתחו על-ידי מקומיים.
חרף העובדה שהעסקים באיזור פורחים, התושבים המקומיים מוחים נגד המצב. לטענתם,
מאז "השתלטו" הפליטים על האיזור, עלו מחירי המוצרים בעשרות אחוזים לעומת חלקים
אחרים של ניירובי, בה מתגוררים כ-2 מיליון תושבים.
לטענת התושבים, גם תעריפי הנסיעה בקווי ה-MATATU (מיניבוס מקומי הפועל ברחבי
העיר) הפועלים בשכונה - עלו, וזאת למרות סמיכות השכונה למרכז העיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.