ילד פלא רפואי מבאווריה

בעצם לא כדאי להיתקל במוצרים של חברת בריינלאב. מי שנמצא קרוב להם שוכב על שולחן הניתוחים - אלא אם הוא כירורג, אורתופד או מומחה לאף אוזן וגרון. הרופאים המקצוענים מתייחסים בוודאי ביראת כבוד למכשירי החברה הצעירה מהיימשטטן ליד מינכן, אחרת קשה להסביר את עלייתה המדהימה בשוק הטכנולוגיה הרפואית. הרי בריינלאב (Brainlab ) מתמודדת מול קונצרנים בינלאומיים מבוססים כמו מדטרוניק ופיליפס מדיקל.

הנה סיפור ההצלחה של שטפן וילסמאייר. לעתים רחוקות מעריצים עד כדי כך יזם בן 35 כמו המייסד והמנהל של בריינלאב. ראש ממשלת בוואריה, אדמונד שטויבר, העניק לו אישית לפני שנתיים אות הוקרה שאף יזם לא קיבל לפניו בגיל כה צעיר. בחודש יוני השנה כיבדה אותו חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג בתואר "היזם העולמי לשנת 2002". וילסמאייר נבחר בין 9,000 מועמדים מכל העולם. השופטים התרשמו מהצמיחה והחדשנות העצומה שהחברה הראתה בתחום הכירורגיה הנתמכת על ידי מחשבים.

כתבי עת כלכליים מהללים את וילסמאייר כ"מלך ההיי-טק", "יזם למופת" או אפילו "נער פלא". אבל בניגוד לכוכבי הכלכלה החדשה, שזכו בראשית דרכם לתשבחות עד שהם נפלו, ההצלחות של בריינלאב רשומות לא רק על נייר. הודות לחזונו וילסמאייר ממשיכה החברה להוציא לשוק מוצרים שהקונים אוהבים.

עולם הרפואה מריע לו. יתרונות הטכניקה של בריינלאב התפרסמו לא רק בין הכירורגים הגרמניים. החברה, שנוסדה ב-1989, מספקת היום מכשירים ליותר מ-50 מדינות. מחצית ההכנסות מגיעה מצפון אמריקה. כ-40,000 חולים בעולם טופלו בשנה שעברה בעזרת הטכנולוגיה של וילסמאייר במרכזים רפואיים מלוס אנג'לס וניו יורק ועד בומביי והונג קונג.

וילסמאייר ידע לקשור טכניקה של מחשבים עם עיבוד תמונות דיגיטלי ותראפיה על-ידי הקרנה. כך נוצרו מערכות ניווט תלת-ממדיות חדשות, שמאפשרות לאתר נקודות ואיזורים בגוף האדם לפי בחירת הרופא. "בצורה כזו אנחנו מסוגלים לאתר ולטפל בגידולים בדייקנות הרבה יותר גדולה מאי פעם", אומר ד"ר ריינהרד וורם, סגן מנהל מרפאת "שאריטה" לריפוי סרטן באמצעות הקרנות בברלין.

ההליך היעיל מבוסס על תוכנה מיוחדת שממקדת קרני רנטגן ממאה כיוונים שונים בדייקנות מירבית בנקודה אחת. במקום שבו נפגשות קרני הרנטגן במינון אופטימלי נשרף הגידול במוח. אפילו פתחים זעירים בקליפת הגולגולת מספיקים לסילוק הגידול בלי לפגוע בריקמה הבריאה. החולים יכולים לעזוב את המרפאה, כתוצאה מהשיטה המיקרו-פולשנית, מוקדם יותר, לפעמים כבר ביום הניתוח. זה יתרון גדול לבית החולים שחוסך הוצאות.

בריינלאב פיתחה גם מכשירים לניתוחים באף אוזן וגרון ובאורתופדיה, למשל לטיפול בבעיות בחוט השדרה. כאשר יש צורך בהתקנת ברגים, מוניטור מספק לכירורג בזמן הניתוח מידע מדוייק שמאפשר הצבה אופטימלית של הבורג וקביעת הזווית הרצויה והעומק הנכון. לפני השתלת לוחית במותניים, מחשבת המערכת את האנטומיה המלאה של החולה, כולל מבנה עצמותיו. המיקום הטוב ביותר האפשרי מופיע על המסך.

שטפן וילסמאייר חדר לתחום הטכנולוגיה הרפואית, שהיה עד שנות ה-90 בשליטת היצרנים הגדולים מדטרוניק מארה"ב ופיליפס מדיקל. היום תופסת בריינלאב בשורה של שווקים נתח של 80% ויותר. למשל בגרמניה, ספרד, איטליה וטייוואן. זמני פיתוח קצרים ובעיקר הקירבה למומחים המקומיים, תורמים רבות להצלחה.

מתחרה ישירה של בריינלאב היתה סרג'יקל נביגיישן טכנולוגי'ס מקנדה, שפשטה רגל לא מזמן. וילסמאייר הבחין בהזדמנות ורכש מהקנדים פטנטים חשובים ב-2 מיליון אירו.

גם המאזנים מעידים על ההצלחה של מערכות בריינלאב. ההכנסות עלו בחמש השנים החולפות מדי שנה ב-7% בממוצע, והגיעו ל-81 מיליון אירו ב-2001. וילסמאייר רוצה לרשום צמיחה נוספת ב-2002. במחצית הראשונה של השנה עלה מחזור העסקים ב-50% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ל-63 מיליון אירו.

מימון הצמיחה לא היה תמיד כל כך פשוט. באמצע השנה שעברה ביטל וילסמאייר הנפקה מתוכננת בבורסה בגלל השפל בכלכלה החדשה. במבט לאחור היתה זו החלטה חכמה. החלוקה בין השותפים בחברה נשארה עד היום כמו שהיתה אז: וילסמאייר מחזיקה ב-60%, 25 עובדים בכירים מחזיקים ב-30% וחברת ההשקעות הלונדונית הנדרסון גלובל אינבסטורס מחזיקה ב-10%. המייסד לא רוצה לשמוע על ריצה חדשה לבורסות.

בריינלאב מעסיקה היום 450 עובדים, ביניהם כ-100 מהנדסים וגם כמה רופאים. חשוב להנהלה שתהיה כימיה לא רק עם העומד בראשה. המהנדסים צריכים להיות מסוגלים לפתח יחסים ריגשיים ומקצועיים עם הכירורגים לטווח ארוך, כלומר לחזק את הקשר עם הלקוחות - אומר וילסמאייר.

הוא יודע גם לעשות לחברה שלו פרסומת. בריינלאב דואגת להיות נוכחת בקונגרסים רבים של כירורגים, שבהם מוסרים לאנשי המקצוע מידע על חידושים עתידיים. שם נפגשים עם האנשים שמחליטים במרפאות על רכישת מכשירים חדשים וכדאי להכיר אותם.

כשרון ליחסי ציבור, ומנה גדושה של זריזות בעסקים, הם הצדדים החזקים של וילסמאייר שלא יכול להתפאר בהישגים אקדמיים. האוטודידקט בענייני אינפורמטיקה לא סיים אף פעם לימודים גבוהים. כבר כגימנזיסט הוא מכר עבודה מקצועית על מיצגים תלת-ממדיים שנסמכים על מחשב למו"ל אחד תמורת 4,500 מארק. אחרי בחינת הבגרות הוא כתב ספר על גרפיקה תלת-ממדית. 50,000 קנו את הספר, ביניהם גם רופאים מאוניברסיטת וינה שהזמינו אחר כך את המחבר להרצאה בבירת אוסטריה. שם עלה במוחו הרעיון הראשון לקשור תוכנות מחשבים תלת-ממדיות עם טכנולוגיה רפואית.

התמלוגים ממכירת הספר איפשרו לוילסמאייר ב-1991 להקים את החברה, לתכנת ולבנות בבית הוריו את המכשירים הראשונים שיכלו לתת לרופאים תמונות תלת-ממדיות.

ספונטניות, העזה וטיפת מזל - לשווק בזמן הנכון במקום הנכון את המוצרים הנכונים - אלה היסודות שעליהם מושתת סיפור ההצלחה של בריינלאב. זה גם סוד הצלחתו האישית של וילסמאייר. זמן קצר אחרי שהתקינו מערכת בריינלאב בבית חולים סיני, חווה שם וילסמאייר ניתוח כמשתתף פעיל. הפציינט היה ילד בן 8 עם גידול במוח. וילסמאייר התיישב מיד מול המחשב וסייע בסילוק הגידול. בגרמניה מעשה כזה עלול לגרום לו כל מיני צרות. ומה אומר על כך הסייען הגרמני לכירורג בסין? "הנער מרגיש טוב עד היום".