האשראי הבעייתי גדל, המחיקות עדיין צנועות

קשיי חברת הבנייה רובננקו העלו אל פני השטח את הסיכון הקיים באשראי לחברות הנדל"ן. מצד שני, אמנם מספרים לנו שהמיתון בענף הבנייה נמשך עוד משנת 1996, אך בכל זאת עד היום לא חזינו בשרשרת של פשיטות רגל. נכון להיום מצטרפת רובננקו לרשימה לא ארוכה מדי של יזמי נדל"ן גדולים הנמצאים בקשיים והגיעו להליכים משפטיים או להסדרי נושים. בחלק הגלוי של רשימה זו - החלק העיקרי של רשימת הקבלנים בקשיים מצוי בבנקים והוא ארוך למדי - ניתן למנות את חברת י.מושקוביץ, רולידר, צמנטכל והאחים קחטן.

ומי המפסידים העיקריים? כרגיל, אלו הנותנים את האשראי, כלומר הבנקים. כך למשל, במקרה של רובננקו מסתכמים חובות החברה לבנקים בכ-430 מיליון שקל. מרבית החוב שייך לבנק לאומי, שהיקף ההלוואות שלו לשמואל רובננקו הסתכמו ב-200 מיליון שקל. הבנק הבא בתור הוא בנק אדנים, שהלווה לרובננקו כ-50 מיליון שקל, בנק פועלים 35 מיליון שקל עם בטחונות טובים למדי, ומזרחי מסתפק בכ-32 מיליון שקל. שאר החוב שייך לבנק מרכנתיל (40), לבנק לפיתוח תעשייה (30), טפחות (30) ודיסקונט. מקרה רובננקו, עם זאת, אינו משקף את מצב האשראי הניתן לחברות בנייה על ידי הבנקים השונים.

מהטבלה המצורפת ניתן לראות, כי למרות שבנק הפועלים מוביל את רשימת נותני האשראי לענף, 44.6 מיליארד שקל בשנת 2001 ו-41.4 מיליארד שקל בשנת 2000, הרי שאחוז ההלוואות של הבנק מסך האשראי שהבנק העניק ירד דווקא בשנת 2001 לרמה של 16.8%, לעומת 17.7% בשנת 2000.

יחס האשראי של בנק הפועלים לענף הבנייה מסך האשראי הוא למעשה הנמוך ביותר במערכת הבנקאית. בנק לאומי למשל, שהיקף חשיפתו לענף הנדל"ן לא נפל בשנה שעברה בהרבה מזה של בנק הפועלים, 42.1 מיליארד שקל, העניק לענף 18.2% מסך האשראי, ירידה מתונה לעומת שנת 2000. שתי נציגות אחרות בין חמשת הבנקים הגדולים, דיסקונט והבינ"ל, מעניקות אף הן כ-18% מסך האשראי לבנקים. מבחינת הבינ"ל מדובר בעלייה חדה לעומת שנת 2000, אז העניק רק 15% מסך האשראי לענף זה.

חריג לעניין זה הוא בנק המזרחי. זה העניק אמנם אשראי של 16 מיליארד שקל בלבד לחברות הבנייה במהלך שנת 2001, אך שיעור האשראי לענף מסך האשראי עמד על 22.6%, שיעור גבוה מאוד בהתחשב במתחרותיו של הבנק, העובר את מגבלת ה-20% של בנק ישראל ומחייב הפרשה ספציפית נוספת. בבנק המזרחי מדובר למעשה רק בירידה קלה לעומת שנת 2000, אז עמד היקף האשראי לענף הבנייה על 23% מסך האשראי.

מהצד השני, צד ההפרשות, בהחלט ניתן לראות כי הבנקים נוקטים גישה שמרנית למדי, לפחות לעומת מגזרי תעשייה אחרים, ובעיקר ענף התקשורת הסובל ממשבר בשנים האחרונות. בעוד במגזרי התעשייה ובעיקר בהייטק והתקשורת נאלצו הבנקים להפריש לחובות מסופקים מאות רבות של מיליוני שקלים, הרי שיחסית להיקף האשראי שניתן לענף הבנייה, וכן יחסית ליתרת החובות המסופקים של הענף, ההפרשות בגין חברות הבנייה נראות צנועות למדי, והפסימיסטים יגידו שהן כנראה טרם החלו.

את טבלת המחיקות מוביל בנק דיסקונט, עם הפרשה של 383 מיליון שקל לחובות מסופקים בשנת 2001, כאשר יתרת החומ"ס לענף עומדת כיום על 3.7 מיליארד שקל. אחריו בתור עומד בנק פועלים עם מחיקה של 303 מיליון שקל, עלייה לעומת שנת 2000, אז מחק הבנק בגין ענף הבנייה 218 מיליון שקל. ראוי לשים לב לקפיצה החדה ביתרת החומ"ס של בנק הפועלים. מרמה של 2 מיליארד שקל בשנת 2000 הכפיל למעשה הבנק את ההכרה שלו בחובות בעייתיים, והיא עומדת כיום על 4 מיליארד שקל. באחוזים, למעשה, מחק בנק הפועלים רק 7.5% מהחובות הבעייתיים לענף.

אחרון במחיקות הוא בנק מזרחי, שהפריש 45 מיליון שקל בלבד בשנת 2001 מתוך סך חובות בעייתיים של 1.8 מיליארד שקל. בשנת 2002, כך נראה, יצטרך הבנק למחוק יותר, זאת לאור היקף חובותיה של חברת רובננקו לבנק, העומדת כאמור על כ-100 מיליון שקל לבנק המזרחי בלבד.