משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה מתנגדים לבקשת עיריית ראשון לציון להיפרד מהשפד"ן, ולהקים מתקנים עצמאיים לטיהור שפכים בעלות כוללת של 135 מיליון שקל. גורמים בענף התשתיות וגורמי איכות סביבה מביעים חשש, שאם מינהלת תשתיות הביוב תתמוך בבקשה, הדבר יעודד רשויות נוספות להתנתק מהשפד"ן, שהוא המתקן היחיד בארץ המטהר את המים לרמת טיהור שלישונית, המאפשרת השקיה כמעט ללא הגבלה. רוב המתקנים הקטנים בארץ מטהרים את השפכים לרמה שניונית בלבד, המזהמת את הנחלים ומגבילה מאוד את האפשרות להשיבם לחקלאות.
מבקשת סיוע כספי שהוגשה למינהלת תשתיות הביוב במשרד התשתיות עולה, שבכוונת העירייה להקים במזרח העיר מתקן לטיהור 9 מיליון מ"ק שפכים, וכן להקים שלושה מתקנים קומפקטיים במערבה.
כיום מטהרת ראשון לציון כ-15 מיליון מ"ק שפכים בשנה, באמצעות מתקן השפד"ן הממוקם בסמוך לעיר, המזרים קולחים מטוהרים לנגב. עיריית ראשון לציון מנמקת את בקשתה בכך שהמים נחוצים לה כדי להשקות את הגינון העירוני.
לדברי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, שמואל הרשקוביץ', הקמת מכון עצמאי גורמת לבזבוז קרקע ולבזבוז כספי מיותר. מכון קטן חשוף לתקלות רבות, ומהר מאוד הוא הופך בעצמו לגורם מזהם. מתקן נוסף גם יחייב הקמת צינור מוצא נוסף לים במקרה של תקלה. עוד טוען המשרד לאיכות הסביבה, שטיהור השפכים במכון קטן אינו בהכרח זול יותר מאשר במכון גדול. לדברי מנהל מינהלת תשתיות הביוב במשרד התשתיות, אלכס ויז'ניצר, ועדת שיפוט שתתכנס בשבוע הבא (א') תחליט האם להיענות לבקשה.
נציבות המים מסרה, כי היא אינה קובעת את מיקום המט"שים (מכוני טיהור שפכים), אלא את הקצאת הקולחים. אם יתברר שהמים אינם מנוצלים, הנציבות לא תאשר את התוכנית.
יצוין, שלעיריית ראשון לציון ולשפד"ן היסטוריה ארוכה של עימותים. ראשון לציון ניסתה לא פעם ללא הצלחה להעביר לשטח השיפוט שלה את מתקן השפד"ן, שנמצא כיום בשטח גלילי (ללא שיפוט). עיריית ראשון לציון גם התנגדה להעברת קו השפד"ן המזרחי בתחומה, ונעתרה רק אחרי שהובטח לה שהקו יעבור במנהרה תת-קרקעית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
