"טעות להפריט את חנ"ל"

בתוך מספר ימים אמורה חברת הנפט הלאומית (חנ"ל) להימכר לידיים פרטיות. הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמומחים בתחום חיפושי הנפט בישראל, רואה במכירה זאת טעות כלכלית ואסטרטגית של המדינה.

בתוך זמן קצר אמורה חנ"ל (חברת הנפט הלאומית), להימכר על ידי הממשלה. הנסיונות מצד חלק מהמעורבים בנושא, לשנות את ההחלטה, לא הצליחו עד כה. מיספר ימים לפני המכירה המתוכננת, בא הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמובילים בתחום זה בארץ, ואומר בראיון ל"גלובס": "עדיין לא מאוחר. ניתן לשנות את רוע הגזירה לטובתה של מדינת ישראל. האם קבלת סכום של כ-30-20 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים שקולה כנגד ויתור על נכסים לאומיים רבי משמעות?"

בפנייה שהעביר בימים אלה למנהל לישכת ראש הממשלה ויועצו הכלכלי, משה ליאון, כותב ד"ר טננבאום: "לדעתי וכן לדעת אנשי מקצוע רבים, תוצאת ההחלטה להפריט את חנ"ל תהיה סתימת הגולל על חיפושי הנפט בארץ. לאור ההישגים הלא משמעותיים של חברת הנפט בעשרות השנים האחרונות, ניתן להסיק כי הסיכוי למציאת נפט בכמויות גדולות בארץ הינו קטן, ולכן החלטה זו נראית מוצדקת. אולם נראה לי כי נתונים מכריעים, שעשויים היו לשנות החלטה זו, לא נשקלו כיאות. הראשון הוא שתחזיות רבות צופות משבר נפט עולמי בסדר גודל שלא הכרנו, תוך 15-10 השנים הבאות. משבר כזה נוגע לישראל יותר מלכל מדינה אחרת, מכיוון שמעשית, כל עתודות הנפט הנותרות יוחזקו בידי מדינות ערב. מצב זה ישחק לידיהן של ארצות אלו, העשויות לפעול נגד ישראל.

"הנתון השני, הוא שקיים פוטנציאל נפט גדול באיזורי ים המלח ומישור החוף, המוערך במיליארדי חביות. הערכות אלו מתבססות על ניתוחים שנעשו לפי קריטריונים מחמירים, בשיטות חדשניות המקובלות בחברות הנפט המובילות בעולם. תגליות הנפט באיזור ים המלח בשנתיים האחרונות הן אינדיקציה חיובית להערכות אלו".

לדברי טננבאום, מניסיון העבר מסתבר כי החברות הקונות חברות נפט ממשלתיות מעוניינות בקופת המזומנים, וחיפושי הנפט אינם בראש מעייניהן. כלומר, הוא אומר, תיתכן אפשרות שמרבצי נפט המצויים בארץ לעולם לא יתגלו. המשך יבוא הנפט מנציח את הבעיה האסטרטגית-ביטחונית של תלות המדינה במקורות אנרגיה חיצוניים, ומטיל מעמסה כלכלית כבדה על המשק.

גלובס: ד"ר טננבאום, כיצד בכל זאת מוצאים נפט בישראל ונותנים תקווה כלשהי לעתיד?

ד"ר טננבאום: "הידע שהצטבר בארץ מאפשר בניית תוכנית חיפושים של 5-3 שנים, המבוססת על גישות מודרניות וחדשנות מחשבתית, אשר תוביל למיצוי אפשרויות גילוי הנפט. אין בטענותי התנגדות לרעיון ההפרטה של חנ"ל, אך מוצע כי ההפרטה תבוצע בשלבים או תידחה." -- דיברת קודם על חשיבות אסטרטגית-בטחונית. האם אינך סבור שפרנסי המדינה מודעים לכך?

ד"ר טננבאום: "חשיבות הנפט לישראל חורגת מההיבטים המשקיים-כלכליים. זהו משאב בעל חשיבות אסטרטגית, שקושי בהשגתו יפגע ביכולתו הביטחונית ובכושר המיקוח המדיני. לישראל כידוע אין נפט משלה, וכיום תלויה אספקת הנפט לישראל במקורות זרים, ביניהם מדינות ערב. האם ניתן במצבה הנוכחי של ישראל להבטיח אספקת נפט סדירה ל-20 השנים הבאות? לאור מצב שוק הנפט כיום ומעמדה של ישראל בעולם נראה, על פניו, כי התשובה חיובית. אולם נבחן את הנושא בשני תרחישים: מצב מתמשך של מתיחות - בו ישראל ומדינות ערב אינן מגיעות להסכמים על חוזה שלום. שינויי אווירה בארה"ב ושאר העולם עשויים לגרום לדרדור מעמדה של ישראל. האם ניתן להבטיח כי סנקציות שונות כגון אמברגו נפט על ישראל לא ישמש כאמצעי לחץ להשגת ויתורים מדיניים? תרחיש שני- מצב מלחמה עם ארצות ערב. האם אספקת הנפט מובטחת? ברור כי האספקה מארצות ערב תפסק. אם כל הנפט ירכש באירופה ובאמריקה, האם ניתן בוודאות למנוע סגר ימי ארוך טווח בים התיכון או למנוע ניתוקו של צינור גז?" -- מהו התרחיש החמור מבחינתך?

ד"ר טננבאום: "התרחיש החמור הוא התדלדלות עתודות הנפט בעולם. תרחיש זה הינו החמור ביותר, והוא רלוונטי לגבינו במצבים של מלחמה ומתיחות, ואף לאחר חתימת חוזי השלום עם מדינות ערב. מדובר על תחזיות המצביעות על משבר נפט עולמי שיגרם מהשילוב בין התדלדלות טבעית של עתודות הנפט לבין צריכה מוגברת, במיוחד במדינות העולם השלישי. משבר זה יתרחש תוך 15-10 השנים הבאות, ויתכן אף קודם. משבר כזה נוגע לישראל יותר מלכל מדינה אחרת מכיוון שמעשית כל עתודות הנפט הנותרות יוחזקו בידי מדינות ערב. משבר זה יגרור עליית מחירים, וכן קושי הולך ומתמשך בהשגת הנפט. מצב זה ישחק לידיהן של ארצות ערב. במקביל יפעלו בשטח המגמה של קושי אוביקטיבי של ישראל להשיג נפט עקב מקורות מדולדלים בעולם, עם עוינות בינלאומית כלפינו שתיווצר בלחצן של מדינות ערב, אשר ישארו כמעט היצואן היחיד של משאב זה. המסקנה המתבקשת מתחזיות אלו היא שלמדינה חייב להיות אינטרס להיות מעורבת בתחום זה".

לדברי טננבאום, יש הסכמה בין מומחים בארץ ובחו"ל, כי קיים פוטנציאל להימצאות נפט בכמויות גדולות באיזור ים המלח, מישור החוף ומדף היבשת.

גלובס: אם כל כך טוב, מדוע משקיעים לא באים?

ד"ר טננבאום: "קודם כל, גורם הסיכון: למרות המצאותם של שדות נפט וגז קטנים בארץ, ישראל אינה נמצאת על מפת הנפט העולמית, ואין בה פרובינציות נפט מוכחות. בנוסף, ההשקעה בחיפושים בארץ הינה גדולה יחסית עקב גורמים גיאולוגים וטכנים. למשקיע הפוטנציאלי ישנן אלטרנטיבות מושכות יותר בפרובינציות נפט מוכחות ברחבי העולם. בנוסף לכך, קיימות בעיות פוליטיות המקטינות את אפשרויות ההשקעה. כמו כן, בתחום השיווק לא נעשתה עבודת שיווק רעיונית מספיק טובה". -- מדוע לא נמצא נפט בכמויות משמעותיות עד כה?

ד"ר טננבאום: "לרוב לא חיפשו בארץ נפט עם אסטרטגיה כוללת. לא קדחו מספיק באזורים המבטיחים, וכשקדחו, עשו זאת לרוב ללא קונספציה מתאימה ובלי הפקת לקחים. חלק גדול מהקידוחים נקדחו ע"י חברות בעלות אורך חיים קצר". -- האם מציאת הנפט אפשרית כיום?

ד"ר טננבאום: "כן, בתנאים הבאים: שיהיה גוף מבצע מודרני ויעיל, אשר לא יחזור על שגיאות העבר. שנית, אנחנו זקוקים לאסטרטגיית חיפושי נפט מקיפה, הנשענת על בסיס מדעי מוצק וחדשנות מחשבתית. כמו כן, יש צורך בתוכנית רב שנתית הכוללת שיווק נכון של הרעיונות וגיוס כספים". -- למה לא להפריט כמתוכנן את חנ"ל, כדי לאפשר למשקיעים פרטיים לגייס הון זר והון ישראלי לביצוע חיפושי הנפט בעלי הפוטנציאל הגדול?

ד"ר טננבאום: "אני מציע שחברת נפט לאומית תוביל את חיפושי הנפט בארץ. משימתה של חברה כזו היא גילוי נפט בכמויות מסחריות. מוצע כי ההפרטה תתבצע בשלבים על ידי מכירת מניות החברה בבורסה, כאשר השליטה נשארת בידי הממשלה. מכירה סופית אפשרית כאשר יהיה מה למכור.

"ציפי לבני, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, אמרה באחרונה בכנס בנושא ההפרטה, כי שתי השאלות הראשונות שצריכות להישאל בעת החלטה על הפרטת חברה ממשלתית הן: האם יש למדינה אינטרס להיות מעורבת בתחום בו פועלת החברה, והאם זה צריך להתבצע דרך חברה ממשלתית. אם התשובה לשתי השאלות חיובית, אמרה לבני, "אזי החברה המדוברת לא תופרט". התשובה לשאלה הראשונה, מבחינתי, היא חיובית מפאת הסיבות שפורטו לעיל והדנות בחשיבות האסטרטגית-בטחונית וכן בגלל הפוטנציאל הטמון בשטח המדינה. התשובה לשאלה השנייה גם היא חיובית מכיוון שחברות פרטיות לא יבצעו את החיפושים הדרושים. שיקולים אסטרטגיים, כמו ביטול התלות במקורות דלק חיצוניים אינם בראש דאגתם של חברות פרטיות.

"הפרטת חנ"ל תנציח את המצב הקיים בו חברות קטנות מנהלות את חיפושי הנפט, בדרך כלל ברמה נקודתית וללא רעיונות כוללים. אין מאמץ מרוכז. שיטות העבודה מיושנות, והמערכת בזבזנית. ההצלחה בשיטה זו הינה אפסית, ומוציאה שם רע לתעשייה. מתקדימי העבר מסתבר כי הגופים הרוכשים חברות כמו חברת הנפט הלאומית, מעוניינים בעיקר בקופת המזומנים, שאותה הם מנצלים לפי ראות עיניהם. באופן מעשי, פירוש הדבר סתימת הגולל על חיפושי הנפט.

"מפאת חשיבותו של משאב זה, יש להתייחס אליו כאל תשתיות לאומיות שנחיצותו אינה נמדדת לפי שיקולי רווח מידיים. תשתית כזו אמורה להיות בשליטה ממשלתית. חנ"ל אינה ממומנת על ידי הממשלה מזה שנים, ואין כל כוונה להסתמך על מימון ממשלתי גם בהמשך.

"חייבת גם להיות מסה קריסטית של מקצועיות, שתאפשר את ביצוע המשימה. שוב, חברה פרטית לא תיקח על עצמה משימה כזו, וגיאולוג אחד או שניים, שבדרך כלל מצויים בחברה כזו, אינם יכולים ליצור סביבה דינמית ורב תחומית הדרושה להצלחה. ברשותה של חנ"ל גם מאגר נתונים ענק, שאסור שיעבור לידים פרטיות."

האם קריאתו של ד"ר טננבאום נגד ההפרטה תמצא אוזן קשבת? נכון לעכשיו בלישכת ראש הממשלה וברשות החברות הממשלתיות, לא מתרגשים במיוחד. « דוד חיון « "טעות להפריט את חנ"ל" « בתוך מספר ימים אמורה חברת הנפט הלאומית (חנ"ל) להימכר לידיים פרטיות. הגאולוג ד"ר אלי טננבאום, מהמומחים בתחום חיפושי הנפט בישראל, רואה במכירה זאת טעות כלכלית ואסטרטגית של המדינה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988