בענה, מג'דל כרום ודיר אל אסאד - השפכים ליסעור; כרמיאל תטפל בכמות העודפת

היישובים בענה, מג'דל כרום ודיר אל אסאד, יזרימו את שפכיהם, בנפח של 350 אלף מ"ק בשנה, למאגר יסעור ולא למט"ש כרמיאל. כך קבע נציב המים לשעבר, צמח ישי, בתום בוררות בין הצדדים. בנוסף חייב ישי את איגוד ערים לביוב כרמיאל, לספק למועצה האזורית מטה אשר 1 מיליון מ"ק קולחים בשנה במחיר של 0.1 שקל למ"ק, בכל מקום בו תבחר המועצה האזורית. קביעה נוספת היתה, שבעתיד יקבל מט"ש כרמיאל לטיפולו רק את הכמות העודפת, שמעל ל-350 אלף מ"ק, שייצרו הישובים.

מאז 1990 הזרימו בענה, מג'דל כרום ודיר אל אסאד את שפכיהם למט"ש קיבוץ יסעור, המטהר את המים ומשתמש בהם להשקיה חקלאית. ב-1997, עם הקמת איגוד ערים לביוב כרמיאל, צורפו אליו הרשויות הערביות, בעקבות לחץ שהופעל עליהן, לפיו באם לא יצטרפו לא יקבלו תקציבים המיועדים לחיבור שכונות חדשות למערכת הביוב. בעקבות ההצטרפות לאיגוד ערים לביוב כרמיאל חויבו שלושת היישובים לשנות את תוואי הזרמת מי הביוב שלהם לכרמיאל, ובמקביל חויבו בתשלומים גבוהים יותר בעבור טיהור המים.

המועצה האזורית מטה אשר אמנם התנגדה לניתוק הישובים ממאגר יסעור והעברתם לכרמיאל, אך היתה מוכנה להתפשר בתמורה לקבלת מיליון וחצי מ"ק קולחים בשנה ממט"ש כרמיאל, לצורכי השקיית יישובי המועצה. לטענת המועצה האזורית מטה אשר, מט"ש כרמיאל מזרים לים מידי שנה כ-3.5 מיליון מ"ק שפכים מטוהרים, ולכן אין כל הגיון להוסיף לו עוד 350 אלף מ"ק שפכים, שניתן היה לעשות בהם שימוש חקלאי. כרמיאל התנגדה לדרישה ומאז 1997 נמצא הנושא בערכאות משפטיות. לאחר ניסיונות גישור הובא הנושא לבוררות.

עו"ד איתן מימוני, ממשרד מימוני-שלוש, שייצג את מטה אשר בבוררות, אמר, שיש להצטער על כך, שמקורות ואיגוד ערים לביוב כרמיאל לא מציעות מיוזמתן את עודפי המים שלהן לחקלאים לטובת השקיה, במקום להזרימם לים.