שאלה: מדוע חוזרים תמיד על השגיאות הישנות?
תשובה: מפני שקשה מאוד להמציא שגיאות חדשות.
חיזוק לתופעה זו מצאנו בענף הבנייה - בתקווה שאולי, סוף סוף, יופק ממנה הלקח.
קבלנים לא מעטים הגיעו אל סף פשיטת הרגל מפני שהרבו לבנות בלי הון עצמי ובלי
להתעניין בסיכויי הביקוש. הבנקים הרבו להלוות לקבלנים, וגם זה בלי לבדוק את
הונם העצמי של אלה ובלי להתעניין בסיכויי הביקוש למבנים שהם בונים.
הלהיטות ללוות ולהלוות כדי לבנות ולהיבנות עשויה להפתיע את מי שאינו מתמצא
בניהול העסקים המקובל בארץ. לכאורה, אין צורך לשגות. הבנקים מעסיקים חוזי חזיונות
בעלי תואר אקדמי המנחיתים עלינו מדי יום ביומו תחזיות על העתיד הקרוב והרחוק.
ולכן, מי שאינו מכיר את שיטות בניין הארץ יצפה מהבנקים לזהירות בטרם ילוו כסף
לקבלנים שרוצים להתעשר בלי כסף. אבל מי שעוקב אחרי הנוהג המקובל יודע, שהבנקים
אינם דואגים לערובות ולבטוחות, אולי מתוך אמונה שמוצתה פעם בביטוי "שולמן ישלם".
מיהו שולמן? עם ישראל. בין באמצעות הממשלה שגובה ממנו מיסים כדי לגלגל כסף
לעסקים כושלים שביניהם בולטים הבנקים. ובין ישירות, כשהבנקים מגלגלים אל הלקוחות
הרגילים - בריבית ובעמלות - את פירעון שגיאותיהם בעסקים גדולים, עם קבלנים
מקושרים למשל.
מי שנחת מכוכב אחר היה שואל: הלא קיימת התאחדות הקבלנים והלא גם היא חוזה חזיונות,
אז למה לא הזהירה את חבריה מפני בנייה שאין לה ביקוש? אכן, נשיא הקבלנים, שמואל
אולפינר, נהג באחרונה כאותו חזאי שתלה בחוץ מגבת וכאשר נרטבה הכריז שירד גשם.
אולפינר טוען, בצדק שהתאחר, כי יש לנו מבני עסקים ומשרדים די הצורך עד 2012.
במילים אחרות, השגיאות הישנות בתחום זה - המאופיין במגרשים יקרים ובבנייה יקרה
- תיסחבנה איתנו עוד עשור שלם. ואף על פי כן, טוב שהוא מתריע והלוואי שיילמד
הלקח.
מוטב שיילמד גם בבנקים. באחרונה התברר, שיש עדיין פוטנציאל אשראי לא מנוצל
לענף הנדל"ן וזאת בהיקף העולה על 2 מיליארד שקל, שעלול לעלות ל-3 מיליארד שקל
בשנה הבאה.
מאחר שהאשראי הבנקאי הבעייתי לענף הנדון, בחמשת הבנקים הגדולים, הוא בסך הכל
עשירית מן האשראי לענף - 13.6 מיליארד שקל מתוך 136 מיליארד שקל - יש חשש שהבנקים
יפזלו אל הפוטנציאל ויחזרו על השגיאות הישנות. ראוי, אפוא, שהיושבים במחלקות
הכלכליות של הבנקים יתעניינו בביקוש הצפוי בשנים הקרובות, ולא רק בקטע שאינו
מיועד למגורים.
ברור שחיזוי זהיר אינו מספיק. ככל תאווה, גם תאוות הבצע אינה רציונלית - בין
שלוקים בה קבלנים ובין שלוקים בה בנקאים. דרוש אפוא כיבוש היצר: נניח שהוועדה
המחוזית אישרה בניית 95 אלף מ"ר כמרכז עסקים בשני מגדלים סמוך לפארק הירקון.
אם יעמוד למנהלי חברת הבנייה הכוח לכבוש את יצרם, יתיישבו במרצדס וייצאו לבדוק
מהו המטרז' הבנוי הריק בטווח הסביר וגם מהו המטרז' התקוע באמצע הבנייה במעגל
הגיאוגרפי שיכול להיחשב כאותו מעגל ביקוש. וכמובן, ראוי שהמנהלים יזכרו, שבניין
המתנשא ל-40 קומות ואפילו ל-28 קומות צריך להיבנות "במכה אחת", שלא כשכונת
מגורים מעוטת-קומות, שאותה אפשר לבנות בהדרגה ולנצל את ההכנסה שהושגה בדירה
האחת כדי לבנות את הדירה הבאה בלי ליצור חובות מסופקים בבנק.
ברור שגם מנהלי הבנקים מוזמנים לקום מכורסאות העור שבמרומי המגדלים הפורחים
באוויר, להתיישב ליד הגה הסאאב ולטייל בין שאר מגדלי המשרדים, בייחוד השוממים
שבהם. מישוש פיזי של החובות המסופקים הישנים אולי ירתיע אותם מיצירת חובות
מסופקים חדשים, מה גם שהכסף בארץ עלול להיגמר, ואז אפילו "שולמן" לא ישלם.
מבחינה זו משמחת הידיעה המצביעה על ירידה של 4% בהתחלות הבנייה ברבעון השלישי
השנה. תמיד מפחידים אותנו בדבר ובהיפוכו: מצד אחד מסבירים לנו, שיציבות הענף
מחייבת קיום 80 אלף דירות בתהליך בנייה, ומצד שני מייבבים על התמשכות הבנייה
מעל ומעבר לשנתיים, כאשר בניית בית דירות נורמלי יכולה להסתיים בפחות משנה
- בייחוד אם מדובר ברב-קומות הנבנה בשיטה מתועשת.
הנוחת מכוכב אחר משתומם: אם האידיאל הוא לבנות מהר, למה צריך לבנות מלאי גדול?
הביקוש השנתי, על-פי החישוב המופרז מאוד של הממשלה והתאחדות הקבלנים, מגיע
ל-45 אלף דירות, כאשר הביקוש המעשי הוא לכל היותר ל-30 אלף דירות. אין צורך
בתואר דוקטור כדי להבין, שאין צורך במלאי נבנה של 80 אלף דירות כאשר הזרים
אינם משקיעים בדירות ישראליות למרות ירידת מחיריהן, עקב מצב הביטחון, שעה שגם
הישראלים משקיעים בדירות בחו"ל. ובאשר לקורת הגג הדרושה, רוב התושבים כבר הגיעו
לרווחת דיור סבירה - לעתים גבוהה אפילו מאפשרות פירעונה של המשכנתא ומרכישת
הציוד הביתי האלקטרוני, שייבואו אומנם פחת באחרונה.
לא כך במחשבה הישראלית האופיינית, המקובלת על הקבלנים ועל הבנקאים: יש לבנות
מעל ומעבר לביקוש ומעל ומעבר להון העצמי כדי ללוות הרבה כסף לאורך זמן וכדי
שהבנקאים יגלו פעילות רבה, יתאימו לעצמם משכורות ההולמות את היקף הפעילות ו...
יצברו חובות מסופקים.
בקצרה, אם ירידת היקף הבנייה מבשרת על נכונות הקבלנים ללמוד לקח ולהפסיק ללכת
בדרך הסלולה והשגויה המובילה אל כונס הנכסים - יש בכך בשורה טובה למשק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
