ניקרגואה מחכה למשקיעים זרים

בשנות ה-80 הייתה ניקרגואה, כמו רוב מרכז אמריקה, גראונד זירו של המלחמה הקרה בין שתי מעצמות העל. כיום, השלטון הדיקטטורי של המפלגה הסנדיניסטית המרקסיסטית נעלם והמדינה מנסה למשוך כמה שיותר משקיעים מערביים. מרכז אמריקה בפרט ומדינות כמו ניקרגואה הפכו למקום טרנדי של אמריקנים הפורשים לגמלאות ומחפשים מקום לנוח בו.

אפשרויות ההתפתחות בניקרגואה גדולות מאוד, מאחר והמדינה כמעט ולא מפותחת. השלטון המקומי, בראשותו של הנשיא אנריקה בולאנוס, עושה רבות על מנת לקדם את המשקיע המערבי, בעיקר על ידי כיפוף למכביר של החוק. אלה שפספסו את הזדמנויות נדל"ניות בבליז וקוסטה ריקה השכנות, עדיין יכולים למצוא הזדמנות או שתיים בניקרגואה.

אין כמעט במדינה הגבלות על רכישת נכסים על ידי זרים, והיעדים המרכזיים אליהם פונים המערביים הם העיר גרנדה והחוף הפאסיפי של המדינה, לא הרחק מהבירה מנאגווה.

גרנדה, עיר קולוניאלית באופייה, השלישית בגודלה במדינה, שוכנת על חופי אגם מנאגווה וזרים רבים רוכשים שם חלקות אדמה ובונים עליהם את בתיהם במחיר שנע בין 60 עד 80 אלף דולר לבית ממוצע עם 4 עד 5 חדרים על קרקע של מספר דונמים. כך גם לאורך רצועת החוף הפאסיפי.

בניקרגואה ניתן לבנות את הבית בבנייה עצמית או בסיוע זול של קבלנים מקומיים. את הקרקע מוכרים בעיקר מתווכים מקומיים, הגובים עמלה בשיעור הנע בין 5% ל-10%, בהתאם ליכולת המיקוח והנכס שמחפשים.

חשוב במיוחד לבחון נכסים שהחליפו ידיים בשנות ה-80 העליזות של מנואל נורייגה וחבריו ל"קונטרס" . ניתן לעשות זאת בנקל על ידי שכירת שירותיו של עו"ד מקומי.

חשוב לבקש מהמוכר העתק של רישום הנכס, מעין נסח טאבו (propiedad de escritura) המוכיח, כי הנכס "נקי" ואינו שייך לגוף זה או אחר.

לעיתים המוכרים מסרבים לנפק אישור מסוג זה ובמקרים שכאלה כדאי לבדוק טוב טוב אם ההרפתקה שווה את המחיר. לאחר שיושרו כל ההדורים בסוגיית הבעלות על הקרקע, כל נוטריון מקומי יכול לערוך חוזה מכירה ולאחר העברת התשלום, אפשר לצעוד לעבר ה-Publico de la Propiedad Inmueble Registro (לשכת מרשם המקרקעין המקומית) ולרשום את הנכס על שמכם.

מערכת המיסוי המדינה גמישה למדי עבור זרים. תשלום המס על נדל"ן במדינה עומד על 1% מערך הנכס והוא משולם פעם בשנה. פרט מעניין הוא, כי שטח קרקע של עד 43 הקטרים, פטור ממס.

מחירי השכירות בבירה נעים כמו בכל מקום אחר על פי המיקום והגודל. כך למשל, דירת שני חדרים במרכז העיר, באחת מהשכונות היוקרתיות תושכר תמורת 700 עד 800 דולר לחודש. המחיר עבור דירה דומה באיזורים איכותיים מעט פחות, תושכר בין 350 ל-500 דולר לחודש.

המחיר לרכישת דירה ממוצעת נע בין 150 ל-250 אלף דולר, מחיר לא נמוך כלל, אך ככל שמתרחקים מהבירה לעבר החוף הפאסיפי או מזרחה לעבר היערות, המחירים צונחים משמעותית.

למדינה שהתגלתה על ידי קולומבוס בשנת 1502 והתנתקה מהשלטון הספרדי רק כ-300 שנה מאוחר יותר, סממני קולוניאליזם בולטים, בעיקר בארכיטקטורה ובעיצוב. ניתן למצוא בבירה משרדים, הן להשכרה והן למכירה.

המחיר למ"ר משרדים ינוע בין 5 ל-15 דולר למ"ר לחודש בהתאם לרמת הגימור והשירותים הניתנים, ועבור מכירה תשלמו בין 500 ל-1,500 דולר למ"ר.

למחפשים דווקא אחר חווה מחוץ לעיר, תוכלו למצוא כמה וכמה שכאלה בשטח של כמה מאות הקטארים תמורת מחיר של 2,000 דולר ל-1 Manzana)- ‏1.8 אקר).

אחרי הכל, ניקרגואה היא אחת המדינות העניות ביותר בחצי הכדור המערבי עם נתונים מקרו כלכליים נמוכים ביותר. התוצר המקומי עומד על 2,500 דולר לנפש והחוב החיצוני עומד על כ-6 מיליארד דולר המהווים כמחצית מהתוצר המקומי.