מונופול - זה שם המשחק

עם הקמת הרשות הפלשתינית, הפכו מספר תחומי פעילות כלכלית למונופולים. הזכיונות ניתנו לבכירים שהגיעו מתוניס, דבר שפגע בסוחרים רבים. היבואן או היצרן הישראלי מכר את סחורתו למונופול הפלשתיני, שמכר אותה במחיר גבוה יותר לקמעונאי. בראיון שפורסם לפני שלושה חודשים בביטאון האחים המוסלמים "אל-סביל" טען מעאויה אלמצרי, חבר המועצה המחוקקת הפלשתינית, כי ההכנסות מהמונופולים אינן פחותות ממיליארד דולר.

מדובר, בין השאר, בהכנסות ממכירות דלקים ונפט, סיגריות, אבקת חלב, מלט, חצץ וחומרי בנייה, מוצרי מזון שונים ועוד. גם אם מדובר בהערכה מופרזת, הרי שההכנסות מהמונופולים מגיעות לפחות ל--300 350 מיליון דולר בשנה.

אחד מהמונופולים החשובים הוא בתחום הדלק. עד להקמת הרשות פעלה בשטחים חברת פדסקו, שמכרה דלק לתחנות הפלשתיניות. ב-1994 חתמה הרשות הסכם, לפיו דור אנרגיה תספק את הדלק לרשות הדלקים הפלשתינית, וזו תמכור אותו לבעלי התחנות.

הביטחון המסכל, בראשות ג'יבריל רג'וב ומוחמד דחלאן, ביצע את ליווי המכליות. בתגובה הגישה פדסקו תביעת פיצויים נגד הרשות הפלשתינית בהיקף 80 מיליון שקל. לפני שבועיים הוציא בית המשפט צו עיקול זמני בשווי של 15 מיליון שקל על כספי הרשות הפלשתינית המוחזקים בישראל, לבקשת פדסקו.

מונופול קיים גם בתחום הטבק והסיגריות. הרשות הפלשתינית הקימה את רשות הטבק, ומשווקי הסיגריות הפלשתינית נדרשים לרכוש ממנה סיגריות ולא מהיבואנים והיצרנים הישראלים.

תחום מונופוליסטי נוסף הוא הקזינו ביריחו, שהוקם בשיתוף חברת "קזינו אוסטריה". מאות ישראלים הגיעו לשם מדי יום לצורך הימורים, וההכנסות היומיות הוערכו ב-500 אלף דולר.

"כל בכיר וילדיו לקחו חלק אחר מהעוגה", אומרים הפלשתינים. כך, למשל, עוסק אחמד קריע (אבו-עלא) בשיווק מוצרי תנובה ובהפצת סיגריות בהסדר המונופוליסטי. נביל אבו-רודינה (מיועציו של ערפאת) משווק תרופות, ואילו נביל שעת הוא בעל חברת המחשבים טים, שנבחרה לספק מחשבים לכל משרדי הרשות.

"ישנו אדם אחד שהוא בגדר אסון לעם הפלשתיני, והוא מוחמד רשיד", אמר מועאויה אל-מצרי. "האלמוני הזה או רוח הרפאים הזו שולט בכספים של העם הפלשתיני". לדבריו, ביקשו חברי המועצה המחוקקת מערפאת להכניס את כל הפעילות המונופוליסטית למסגרת התקציב, אולם ערפאת סירב, "כדי שהאנשים לא יידעו מה נעשה. הראיס שולט על העניינים באמצעות שליטות בעניינים הכלכליים", אומר אל-מצרי.