כמה שווה לבזק המשבר בכבלים?

אלכס וייסמן, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת לשעבר: "בזק עשתה תנועת מלקחיים. מצד אחד היא נכנסה ללוויין, מצד שני היא כבשה את תחום האינטרנט המהיר"

זה עניין של יום או יומיים עד שחברות הכבלים יחתמו על הסכם המיזוג ביניהן. אחרי כן צפוי להיחתם הסכם המימון עם הבנקים, ואחר כך הסדר הנושים בתבל. כל זה - כך רוצים הן בעלי המניות והן הבנקים - צפוי להסתיים עוד לפני ה-31 בדצמבר, המועד שבו מסתיים אישור בית המשפט למיזוג.

בימים אלה עובדים על שלושת המסלולים סימולטנית. אולם הם יכולים להסתיים בטור, בסדר הזה: ראשית מיזוג, אחרי כן בנקים ואחר כך תבל, ואחד תלוי בשני. ההסדר בתבל, למשל, יכול להתקבל רק לאחר שיהיה מיזוג ויהיה הסכם מימון, כי רק אחרי שיודעים כמה חוב נשאר לחברה הממוזגת, יודעים כמה חוב נשאר לבעלות המניות, כולל תבל. על החוב הזה אפשר לעשות הסדר. מצד שני, אם לא יהיה הסדר בתבל, שני ההסכמים הקודמים לא שווים את הנייר שעליו הם חתומים. לכן, צבי יוכמן, הנאמן של תבל, ביקש ביום ד' בשבוע שעבר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הארכה נוספת להקפאת ההליכים. ואין לו עוד אפשרויות רבות. ה-22 בינואר הוא המועד האחרון להארכת ההקפאה.

אלכס וייסמן, מי שהיה בעבר סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת ולפני כן באגף התקציבים באוצר, משמש היום יועץ עצמאי בלתי תלוי ומתמחה בתחום הטלקום. בין השאר, הוא עסק בהכנת העמדה של חברות הכבלים לוועדת קרול.

להערכתו של וייסמן, "בסופו של דבר המיזוג יתממש. יש כאן צורך של בעלי המניות וגם של הבנקים, בשל עוצמת החשיפה שלהם לתעשייה זו".

"גלובס": מה עומד לקרות?

וייסמן: "חברות הכבלים כבר נכנסו לזירה חדשה. הן יתחרו בשתי זירות שונות, כמעט בלתי תלויות אחת בשנייה - בטלוויזיה הרב-ערוצית ובתקשורת. בטלוויזיה הרב-ערוצית יש היום תחרות קשה מול יס וכפי שזה נראה כעת, היא התייצבה לגבי המחיר שהחברות מוכנות לשלם תמורת גידול בנתח השוק.

"אני מעריך שבתחום הזה, הנמצא היום בחלוקה של 80% כבלים ו-20% ל-יס, בתוך מספר שנים נראה גידול משמעותי במספר השירותים. אני מניח כי יס בסופו של דבר תיקח 40%-35% מהשוק והחברות ותוכל להגיע לאיזון תפעולי תוך שנה-שנתיים. השאלה היא מי יישא בעלות הכוללת עד לנקודה הזאת".

והתשובה היא בזק?

"בזק רואה ביס פרוייקט אסטרטגי ששווה להשקיע בו כל סכום נדרש. לא בטוח שהיא תוכל לראות בחזרה את הסכומים האלה והיא תיאלץ - יחד עם המשקיעים האחרים - לשאת בעלות".

פרוייקט יס ישתלם לבזק מבחינה כספית, אם לוקחים בחשבון את ההיבט האסטרטגי?

"מתחשיב שכבר עשיתי בעבר, אני לא חושב שמשקיע פרטי שהיה בוחן את זה במונחים של עלות/תועלת היה מגיע למסקנה שזה כדאי. אם לוקחים בחשבון 300 אלף לקוחות שירדו מהכבלים ופגיעה פיננסית בהם, אינני בטוח שזה שווה חצי מיליארד דולר, שזה בערך חלקה של בזק בהשקעה".

"אין ספק שיש תועלת לבזק מזה שחברות הכבלים נמצאות במשבר. כמה זה שווה לבזק, אינני יודע. אני חושב שחצי מיליארד דולר הוא מחיר כבד מדי".

רשמית, בזק לא מודה כי היו כאן שיקולים אסטרטגיים. השיקול היחיד שעליו היא מדברת הוא כניסה לעולם התוכן?

"זה נכון שההשקעה ב-יס היתה הן בשל ההיבט האסטרטגי והן בשל היבט של כניסה לעולם התוכן. בזק עשתה תנועת מלקחיים. מצד אחד היא נכנסה ללוויין וכך צמצמה את מספר המנויים של הכבלים ואת פוטנציאל האינטרנט המהיר שלהם. מצד שני, היא ביצעה כניסה מוקדמת לשוק האינטרנט המהיר ואי אפשר להתעלם מהתוצאה: בזק שולטת היום בשוק האינטרנט המהיר. אי אפשר לצאת מתוך הנחה שהדבר לא נלקח בחשבון". ועדת השרים להפרטה צריכה להמשיך לאפשר לבזק להזרים עוד עשרות מיליוני דולרים ל-יס?

"השאלה בעייתית משום שאנחנו הולכים לחוות כאן את אירוע פלאפון מספר שניים. בזק נמצאת היום ב-יס ב-45% וצפויה להגיע ל-50%. היא תרצה למנוע מצב שבו יס תהפוך לחברה ממשלתית, ואולי גם כאן תרצה לייצר חברה שלישית שתחזיק בעבורה את המניות. אם הממשלה תאשר את ההזרמה, היא עשויה ליצור מצב שבו היא מרמה את עצמה. אפשר כמובן לשחק משחקים חשבונאיים וליצור מצב שבו בזק לא תחזיק יותר מ-50% למרות השקעותיה.

"השאלה היא, האם להקטין את שווי בזק מעבר להקטנה הנוכחית שנגרמה עקב ההשקעה ב-יס. ההערכה שלי היא שבסופו של דבר הממשלה תאשר לבזק להגדיל את ההשקעה. ככל שעובר הזמן, ההחלטה יותר קשה ויכולת הנסיגה יותר קשה".

עד כמה, לדעתך, חברות הכבלים עומדות להיכנס לשוק הטלפוניה?

"בגדול, אם אני מסתכל על מה שקורה בעולם, יש שתי גישות שונות להתפתחות תחום הטלפוניה על הכבלים. אחת היא דרך מיתוג מעגלי מסורתי, כאשר ההתייחסות היא של תחרות ישירה מול מפעיל ותיק. ישנן שתי חברות בארה"ב שעושות את זה והשיגו נתח שוק קטן. הדרך השנייה היא באמצעות טכנולוגיית IP ויש בעיה של רמת שירות. כאן, האסטרטגיה היום אינה תחרות ישירה אלא ללכת על קו שני".

מה יהיה בעוד מספר שנים?

"לאורך זמן, התשתית תאפשר לספק טלפוניה דרך IP גם ברמת שירות טובה. זה לא נכון לא לנצל את התשתית הקיימת לצורך טלפוניה. ההכנסה החודשית מטלפוניה היא גדולה יחסית, ולא יוותרו על זה. היום, עלות הכניסה לטלפוניה היא 550-500 דולר ללקוח. אך לאורך זמן, העלויות יפחתו והכדאיות הכלכלית תשתפר. לכן, לאורך זמן, חברת הכבלים הממוזגת תיכנס לטלפוניה".

מה פוטנציאל השוק שלה?

"פוטנציאל לא דרמתי. בזק נותנת היום שירות טוב. קשה לי לראות היום את בזק מאבדת 20% מהשוק בטווח הנראה לעין, כפי שקרה בבינלאומי, בסלולר וכפי שקרה גם בטלוויזיה הרב-ערוצית. אבל גם שם, אף אחד לא העריך שהכבלים יאבדו נתח כזה בטווח זמן כזה קצר.

"מצד שני, בפרק זמן קצר של מספר שנים, הכבלים יוכלו לספק שירות משולש של טלוויזיה, טלפוניה ונתונים. יכולת זו תעניק לכבלים יתרון על בזק, שיכולה לספק בשלב זה רק טלפוניה ונתונים, וגם מול יס המספקת רק טלוויזיה".

הכבלים מחויבים לספק בטלפוניה שירות אוניברסלי ומדברים רק על אספקת שירותים לעסקים. האם הם יפרו את התחייבותם?

"שירות אוניברסלי רלוונטי במקום בו צריך לפרוס רשת חדשה. בגישה אלחוטית (LMDS) זה היה משמעותי כי לא היתה תשתית פרוסה. בפריסה של הכבלים, המכסה יותר מ-95% מהמדינה, אין משמעות לשאלה של שירות אוניברסלי. עלות חיבור מנוי היא שולית. אם כדאי לחבר מנוי בתל אביב, אז כדאי לחבר מנוי גם בבאר שבע. לכן, שאלה זו אינה משמעותית, לא ברמה הטכנולוגית ולא ברמה המעשית".

הם מדברים על סגמנטציה של השוק עם דגש לעסקים?

"אינני יודע מה התוכנית העסקית של חברת הכבלים בהקשר של טלפוניה, אך ההבדל בין המגזר העסקי לפרטי הוא שולי. עלות חיבור מנוי פרטי צפויה לרדת בעתיד לכ-200 דולר. אני יוצא מתוך הנחה שתהיה טלפוניה ולדעתי ההיצע יהיה תלוי בביקוש. אל תשכח שהיום מנוי בזק נהנה משירות איכותי במחיר נמוך".

- מתי הטלפוניה תהיה כדאית לכבלים?

"הבשלות של טכנולוגיית IP צפויה להגיע 3-2 שנים מהיום. היכולות היום הן יכולות של מיתוג מעגלי ולכן העלות גבוהה יותר. האיזון, בסופו של דבר, נגזר גם בהיקף השימוש של המנויים. לא מן הנמנע שמנויים פרטיים עתירי שימוש כדאיים גם במחירים של היום".

חברות הכבלים קיבלו גם רשיון לתקשורת נתונים. מה הפוטנציאל כאן?

"שוק הנתונים יכול להגיע לסביבות 600 מיליון שקל לאורך זמן, ללא אינטרנט מהיר. מה המשמעות האפקטיבית של התחרות העתידית? לא ניתחתי את זה. אינני יודע כמה יוכלו לתפוס סלקום, מד 1 וקווי זהב. זה לא שוק גדול. העניין הוא שמרבית ההשקעה כבר נעשתה וזה יכול להוות מקור הכנסה נוסף".

efil@globes.co.il