ניו יורק: למרות סימני התאוששות, המרכז הפיננסי מדשדש

מה שהחל כהתרסקות טכנולוגית בשנת 1999, תפס כמעט את כל ענפי המשק האמריקני בשנת 2001, בכלל זה ענף הנדל"ן. למרות הצמיחה בשיעור של 3% ברבעונים האחרונים, ניו יורק עדיין מדשדשת מאחור. הבעיות המאקרו-כלכליות של העיר סייעו רבות ביצירת עודף של שכירויות משנה. רוב שכירויות המשנה מיוחסות לשטחים המוגדרים class A, בעיקר של חברות שהשכירו אותם לטווח ארוך וכעט, לאחר ההאטה הכלכלית, והן אינן זקוקות לשטחים הללו יותר.

כיום, 49% מכלל השטחים הללו הם בשכירות מישנה. נתון זה צונח ל-35%, כשכוללים גם את הנכסים המוגדרים class B, C. הבעייתיות של השטחים האיכותיים היא בגימור שלהם שמגיע בשלמותו על כל המרכיבים, דבר המקשה על שינוי ייעוד של משרד זה או אחר.

הערכה היא שכשימים טובים יותר יגיעו, חברות רבות לא ירצו להתמודד עם מחירי השוק הגבוהים, ולכן הם ישמרו לעצמם את נכסיהם. תופעה דומה אירעה באמצע שנות ה-90, כשחברות פיננסיות רבות החלו להתרחב לאחר צמצום ניכר בראשית העשור, והתרחבות זו באה במקביל להתרחבות חברות הדוט.קום וקרנות ההון סיכון שלהן, שלא חסכו באמצעים והרימו את השוק לשיא.

שיעור הנכסים הפנויים בעיר עמד ברבעון השלישי על 9.9%, ירידה קלה לעומת 10% ברבעון השני, אך הרבה מעבר לרמה של 7.6% בתקופה המקבילה אשתקד. מחירי השכירות הממוצעים ממשיכים ליפול והם התייצבו על רמה של 49.20 דולר לרגל רבועה לחודש עבור נכס מסוג class a, וממוצע של 39.03 דולר עבור כל הרמות כולן.